כולם קוראים בסוף כיתה א'
קיבלתי איזור פיקוח חדש. בתיה"ס היו בתהליך הכנת תוכניות עבודה.לרוב המנהלים לא היה
מספיק ידע בהכנת תוכנית עבודה ,המבוססת על:
א. עריכת מיפויים
ב. הערכת מצב עפ"י המיצ"ב.
היה צורך בקיום תהליך למידת עמיתים באמצעות סדנאות. לצורך כך התקיימו מספר מפגשים
בכדי להבהיר:
א. מרכיבי תוכנית העבודה
ב. התנסות בארגון התוכנית.
נקודת המוצא מבחינתי, הייתה:
א. העצמת המנהלים ביכולת להציב סדר עדיפויות בבואם לטפל בקידום ההישגים
הלימודיים
ב. טיפול באקלים הסביבתי, החינוכי, הלימודי והערכי,
על רקע זה ניתן לבסס את המשך העבודה מול המנהלים, כפי שבא לידי ביטוי במיפויים והצבת הקדימויות בכל בי"ס.
לצורך היישום המעשי, כל מנהל ניסה:
א. לצלם את המצב הקיים בביה"ס (המצוי),
ב. להעריך את המצב האופטימלי (הרצוי)
ג. לציין את דרכי הפעולה הנראים לו, לצורך השגת היעדים שהוגדרו כקדימויות של ביה"ס לשנה"ל תשס"ג.
תמונת מצב זו מתבססת על סמך המיפויים שבוצעו, המיצ"ב הקיים, הערכת הצוות והכרת הנתונים הנוספים במידה וקיימים,תוך התייחסות לשלושת המאפיינים ברמת :
1. התלמיד
2. המורה
3. בית הספר.
ביה"ס היה אמור להתייחס למימדים הבאים בתוכנית העבודה: באיזה דרכים, אמצעים ,שיטות ומשאבים עליו לנקוט, כדי לשפר את המצב בביה"ס. ובעצם עליו לשאול מה צריך לעשות כדי שיהיה אפשר לומר שהישגי התלמיד השתפרו,עבודת המורה התייעלה,ביה"ס יוצר הזדמנות ויוצר סביבה נאותה המאפשרת ייעול וקידום ביה"ס ???
בודאי שלמנהלים יש ידע עשיר ומגוון בדרכי התמודדות בשיפור וקידום בתיה"ס , אך הרגשתי שהיה צורך באירגון מחדש וייעול העבודה, תוך שיתוף הצוות, כפי שנוכחתי מהדיאלוג שהתקיים מול המנהלים במפגשים השונים.
נקודת המוצא הייתה העמקת ההתחשבות בשונות ובהבדלים האינדיבידואליים שבין התלמידים. במלים אחרות ,להביא ליתר מודעות בקרב המורים לשונויות האלה אשר בחלקם הגדול אין לנו שליטה עליהן, והינן תוצאה של סיבות שונות, כמו הבדלים על רקע התפתחותי, סביבתי ,חברתי ,סוציואקונומי וכו' ...
ממצא נוסף שאובחן במהלך הדיאלוג עם המנהלים ,בא לידי ביטוי בעובדה שהמורה נמצא בלחצים רבים של המערכת, כגון: ההורים ,המנהל ,הצוות ,רכז המקצוע ,מבחני המיצ"ב,מבחני תוכנית החומש ,לחץ ציבורי וגורמים נוספים אחרים. כל אלה גורמים להיסחפות עם הזרם, שמתבטא בהיסחפות עם התלמידים הבינוניים ומעלה בכיתה.
תפיסה זו מונעת ממעוטי יכולת להתקדם על פי קצבם האישי, דבר שבסופו גורם לירידה בהישגים.
המיקוד שלי התרכז בשינוי התפיסה שתוארה, ושיש להתחשב ככל שרק ניתן בשונות עם כל המשתמע מכך, באירגון מחדש של העבודה הפדגוגית.
הנחת העבודה שהתמקדתי בה ,התבטאה בכך שיש לבצע מיפויים ולטפל בהם בהתאם, במונחים של מתן הזדמנות וזמן לכל תלמיד,תוך אירגון מחדש וניצול יעיל של המשאבים הטובים והיעילים הקיימים כמו:
א. סל טיפוח
ב. שעות שילוב
ג. שעות מתי"א
ד. שעות יוח"א
ה. משאבי תוכנית החומש
ו. תוכנית קרב
ז. הדרכה ומשאבים אחרים .
כתוצאה מכך הצבתי לי כמטרה את הטיפול בנושא הקריאה בערבית כשפת אם בכיתות א' בישוב ירכא, כך שבסוף כיתה א' כל התלמידים יהיו מסגולים לקרוא לפחות ברמה טכנית.
גישה זו כמובן מחייבת הכנה מסודרת עם בתיה"ס ,תוך קיום תהליך בקרה והערכה מעצבת ומסכמת בערכים כמותיים בצמתים ונקודות זמן לאורך השנה. כל זה כמובן בנוסף לטיפול השוטף. המטרה שבקשתי לקדם, נשענת על תהליך הדיאלוג עם בתיה"ס, המיפויים שעמדו לפני, תוצאות המיצ"ב, וכמובן המטרות של המחוז והמטה.