|
על כל שאלה – תשובה בנושא הסטאז' ההתמחות בהוראה קובץ פנימי למען הסטודנטים המועמדים להתמחות בעריכת גב' חוה גונן רכזת הסטאז' במכללת לוינסקי |
|
|
|
תוכן
הענינים |
|||
|
פרק א: |
|
4 |
|
|
פרק ב: |
|
6 |
|
|
פרק ג: |
|
7 |
|
|
פרק ד: |
|
8 |
|
|
פרק ה: |
|
11 |
|
|
פרק ו: |
|
12 |
|
|
פרק ז: |
|
14 |
|
|
פרק ח: |
|
17 |
|
|
פרק ט: |
|
23 |
|
|
פרק י: |
|
24 |
|
|
פתח דבר כרכזת נושא ההתמחות בהוראה
במכללה להכשרת מורים הנני משיבה מדי יום על שאלות רבות בנושא הסטאז'. מרבית
השאלות באות מן הסטודנטים, המועמדים להתמחות. לא אחת מצאתי את עצמי משיבה
לאותה השאלה מספר פעמים רב, כל פעם לשואל אחר… בעידודה של גב' שרה
זילברשטרום, מנהלת גף התמחות בהוראה במשרד החינוך, העליתי על הכתב קובץ של
שאלות ותשובות בנושא הסטאז'. השאלות נכתבו כציטוט מפי הסטודנטים. הקובץ יופץ בקרב כל הסטודנטים המופנים
להתמחות, במטרה לספק מידע לקראת שנת
ההתמחות בהוראה. בברכה, חוה גונן רכזת הסטאז' במכללת לוינסקי ניסן תשס"ב, מרץ 2002 |
|
פרק א : חובת ההתמחות בהוראה (סטאז') שאלה: מה מקור חובת ההתמחות בהוראה? תשובה: חובת ההתמחות בהוראה נגזרת מראיית ההוראה
כפרופסיה. וכביתר הפרופסיות, ההכשרה מורכבת מתקופת לימודים , תקופת התמחות
ותהליך רישוי. שאלה: היכן ניתן לקרוא על פרטי חובה זו? תשובה: היסודות נצאים כבר בדו"ח ועדת
עציוני (1979( פרטי ההפעלה המדוייקים
והרלוונטיים כיום ניתן לקרוא בחוזר מנכ"ל מיוחד בנושא ההתמחות בהוראה, חוזר
מנכ"ל סב/4 (ב) כסלו התשס"ב, דצמבר 2001. שאלה: היכן ניתן לקבל עוד מידע בנושא? תשובה: מעת לעת מפרסם גף התמחות בהוראה במשרד
החינוך חומרי הסברה, כגון חוברות, פרוספקטים, מצגות , סרט. כתובתו: גף התמחות בהוראה, אגף הכשרת
עו"ה, משרד החינוך, רח' דבורה הנביאה 2, בנין לם-רם, ירושלים 91911. כמו
כן, בכל מחוז בכל מחוז מונו מפקחים רפרנטים לנושא וניתן לפנות אליהם. שאלה: האם מי שהחל את לימודיו בשנת תשנ"ו וסיים את הלימודים לפני שנת
תש"ס, חייב בהתמחות בהוראה? תשובה: לא. ההתמחות בהוראה הוחלה כחובה על
בוגרי המכללות האקדמיות שהחלו את לימודיהם בשנת תשנ"ז. אי לכך, תש"ס היתה השנה הראשונה להחלת
ההתמחות כחובה במכללות אלה. ביחידת ההסבות:
למי שהחלו את לימודיהם בשנת תשס"א. באוניברסיטאות:
למתחילים את לימודיהם בשנת תשס"ג. שאלה: מתי ניתן להשתתף בתכנית ההתמחות בהוראה? תשובה: ללומדים הסדירים במכללות: בשנת
העבודה הראשונה בהוראה. החל מהשנה האחרונה ללימודים , בתנאי שהושלמו החובות
הלימודיים של שנים א-ג בהתאם לתכנית הלימודים. (נספח 1) לתלמידי תוכנית הסבת אקדמאים להוראה: החל מהשנה השנייה ללימודים, בתנאי שסיימו את כל החובות בתחום לימודי
הדידקטיקה וההתנסות בהוראה. שאלה: בתוך כמה שנים ממועד סיום הלימודים יש
להשלים את חובת ההתמחות בהוראה? תשובה: אין הגבלה. כל שנה שתהיה השנה הראשונה
לעבודת ההוראה במסגרת המוכרת לצורך ההתמחות בהוראה - תיחשב כשנת
ההתמחות בהוראה. שאלה: מתי מתקבלת ההפניה להתמחות ? תשובה: במשך חודש אפריל ישלח לביתם של
הסטודנטים הלומדים בשנה ג' , המסמך :
"הפניה למתמחה", מטעם משרד החינוך, המפנה אותם לעבודה במסגרת ההתמחות
בהוראה (נספח 2). סטודנטים שלא קיבלו מסמך זה עד סוף חודש אפריל מתבקשים להתקשר
לגב' רות מזרחי טל': 5604738-02 או למר
גדעון זוכוביצקי טל': 5604735-02. שימו לב:
המסמך תקף לשלוש שנים בלבד. אם ברצונך
להתמחות בהוראה לאחר שפג תוקפו של מסמך זה , עליך להתקשר למחלקת כוח-אדם במחוז
שבו נמצא תיקך ולבקש הפנייה מחודשת. שאלה: למי פונים במטרה להשתבץ בעבודה? תשובה: בחינוך הקדם-יסודי ובחינוך היסודי
- המועמד להתמחות יפנה לפיקוח במחוז. בחינוך העל-יסודי – הפנייה היא למנהל/ת בית-הספר. שאלה: במסמך ההפניה מצויין שם המחוז שבו יימצא
תיקו של המתמחה. אם בינתיים החליף הסטודנט מקום מגורים, או שהחליט לעבוד במחוז
אחר, מה עליו לעשות? תשובה: להתקשר למחלקת כוח-אדם במחוז שבו נמצא
תיקו ולבקש העברתו למחוז חפצו. שאלה: מה על המתמחה לעשות עם שיבוצו בעבודה? תשובה: א. בחינוך היסודי והעל יסודי
להחתים את מנהל בית-הספר ואת המפקח על
"טופס פרטי התמחות בהוראה" (נספח 3). על המשתלבים בעבודה בחינוך
המיוחד, בחינוך הגופני, בחינוך החברתי-קהילתי, במחול ובמוסיקה וכן על
המתמחים בחטיבה העליונה - להחתים את המפקח המקצועי (במקום את המפקח על
בית-הספר) על-גבי טופס אישור. בחינוך הקדם-יסודי – להחתים את המפקחת על
גן-הילדים. ב.להודיע למרכז ההתמחות במכללה על ההשתבצות
בעבודה ולמסור לו את הפרטים הבאים: שם המוסד החינוכי שבו הוא מועסק, כתובתו
ומספר הטלפון שלו. שם מנהל/ת בית-הספר, או המפקחת על גן-הילדים, היקף ההעסקה,
שכבת הגיל של הלומדים, תחומי ההעסקה ומקצועות ההוראה, שם החונך, מספר תעודת
הזהות של החונך, כתובתו ומספר הטלפון שלו. כל הפרטים חיוניים לשם רישום תקין
של המתמחה והעברת הנתונים למשרד החינוך.
|
|
פרק ב :
תקופת העבודה המוכרת לענין ההתמחות בהוראה (סטאז') שאלה: מהו משך תקופת העבודה המינימלי המוכר
להתמחות בהוראה? תשובה: שישה חודשים. שאלה: האם ניתן מלכתחילה לעבוד רק שישה
חודשים, מראשית שנת הלימודים ואז - באופן יזום על-ידי המתמחה - להפסיק את
העבודה? תשובה: לא. שנת ההתמחות בהוראה היא שנת
לימודים מלאה. התקנה הקובעת כי דרושים שישה חודשי עבודה לפחות, נועדה רק למי שלא
הצליחו להשתבץ בעבודה בתחילת שנת הלימודים ומצאו עבודה בשלב מאוחר יותר, או לכל מי שנבצר ממנו לעבוד זמן ארוך יותר . שאלה: האם שישה חודשי העבודה חייבים להיות
רצופים? תשובה:לא. ניתן לפצל את ששת החודשים לשתי
תקופות בנות שלושה חודשים רצופים כל אחת, בכיתות קבועות. (תקופה קצרה משלושה
חודשים אינה מוכרת לצורך ההתמחות בהוראה) . שימו לב:
לא תוכר צבירה של ימי עבודה בודדים לעניין ההתמחות בהוראה. (מילוי מקום יומי). שאלה: מה הדין לגבי חופשות של חגים ומועדים
החלות במשך ששת החודשים? תשובה: לוח השנה כולל חגים ומועדים ולכן כל
החודשים נחשבים לחודשי עבודה, גם אם נכללו בהם חופשות. כך, לדוגמה, החודשים מרץ, אפריל ומאי נחשבים
לשלושה חודשי עבודה, למרות חופשות הפורים, הפסח ויום העצמאות. שאלה: האם ניתן לצבור שישה חודשי עבודה, לצורך
ההתמחות בהוראה , במשך שנה וחצי או שנתיים? תשובה: לא, שנת ההתמחות בהוראה היא שנת
לימודים אחת מספטמבר עד יוני של אותה השנה. שאלה: מתמחים שקיבלו עבודה במילוי מקום של
מורה שיצאה לחופשת לידה בת שלושה חודשים, מה עליהם לעשות אחר-כך? תשובה: לחפש עבודה לתקופה בת שלושה חודשים
נוספים, לפחות . שאלה: מה דינו של מתמחה שהתחיל לעבוד, אך לא
הצליח לצבור שישה חודשי עבודה בשנת ההתמחות ? תשובה: השתתפותו בסדנת ההתמחות במכללה תוכר לו
כקורס בלימודי חינוך, אך בשנה שבה ישתבץ שוב בעבודה, במסגרת ההתמחות, יהיה עליו
לשוב ולהשתתף בסדנת התמחות במכללה ולהיות מלווה בחונך – על-פי כל כללי ההתמחות. |
|
פרק ג : היקף
המשרה שאלה: כמה שעות שבועיות יש לעבוד במסגרת ההתמחות? תשובה: שליש משרה לפחות, במשך כל שנת ההתמחות
(10 ש"ש בחינוך הקדם-יסודי ובחינוך היסודי. 8 ש"ש בחינוך
העל-יסודי) ולא יותר ממשרה שלמה
אחת . שאלה: האם תוכר עבודה של פחות משליש משרה בחלק
מן הזמן ושל משרה מלאה בחלק אחר של תקופת ההתמחות? תשובה: לא. עבודה במסגרת ההתמחות בהוראה חייבת
להיות בשליש משרה לפחות, במשך כל תקופת ההתמחות. שאלה: כמה שעות שבועיות חייב לעבוד מי שהוכשר
לעבוד בחינוך העל-יסודי והוא עובד בכיתות
ז-ח בבית-ספר שאין בו חטיבת ביניים ( בביה"ס כיתות א-ח)? תשובה: בכיתות ז-ח גם בבספר יסודי, שליש המשרה
הוא 8 ש"ש. שאלה: האם כל שעות העבודה חייבות להיות באותו
מוסד חינוכי (בית ספר או גן)? תשובה: עדיף כי שליש המשרה ייעשה באותו
בית-ספר. כשהדבר אינו מתאפשר - ניתן לפצל את שעות העבודה בין שני מוסדות שונים
ובלבד שסך שעות העבודה השבועיות יגיע לשליש משרה לפחות, בכיתות קבועות. |
|
פרק ד : מסגרות
ההעסקה שאלה: מהן המסגרות המאושרות לענין ההתמחות בהוראה? תשובה: להלן ציטוט מחוזר מנכל בנושא הסטאז': העסקת המתמחה בחינוך הקדם יסודי ההתמחות בחינוך הקדם-יסודי מתקיימת במסגרת הנמצאת בפיקוח או בהדרכה
פדגוגית של משרד החינוך והיא טעונה אישור מוקדם בכתב של הפיקוח (ראה דגם של
אישור בנספח מס' 2להלן). תוכר עבודת המתמחה כגננת, אבל לא כסייעת או כמטפלת. המסגרות המאושרות להתמחות בהוראה הן: גן חובה גן טרום-חובה גן ילדים הנמצא במסגרת "חטיבה צעירה" בבית ספר גן ילדים פרטי ברשיון, בפיקוח או בהדרכה של משרד החינוך צהרון בגן ילדים ברשיון, הנמצא בפיקוח או בהדרכה של משרד החינוך יול"א (יום לימודים ארוך) או יוח"א (יום חינוך ארוך) בפיקוח או
בהדרכה של משרד החינוך. העסקת מתמחה כגננת שנייה, לצד גננת הנמצאת באותה עת בגן, תאושר רק אם קיים
תקן לגננת שנייה בגן. העסקת המתמחה בחינוך היסודי המסגרות המאושרות להתמחות בהוראה הן: בתי-ספר שש-שנתייים בכיתות א'– ו' בתי-ספר שמונה-שנתיים בכיתות א'–ח' כיתות א'–ב' במסגרת "חטיבה צעירה" בבתי ספר. ההעסקה באמצעות "קרן קרב" תאושר רק במסגרת בית-ספרית ובשעות
ההוראה הפורמאליות בלבד. העסקת המתמחה בחינוך העל-יסודי המסגרות המאושרות להתמחות בהוראה הן: בתי-ספר על-יסודיים ארבע-שנתיים בכיתות ט'–י"ב בתי-ספר על-יסודיים שש-שנתיים בכיתות ז'–י"ב חטיבות ביניים בכיתות ז'–ט' בתי-ספר יסודיים שמונה-שנתיים בכיתות ז'–ח' העסקת המתמחה בחינוך המיוחד תוכר עבודת המתמחה כמורה או כגננת, אבל לא כסייעת. המסגרות המאושרות להתמחות בהוראה הן: גן ילדים לחינוך המיוחד גן ילדים משלב במסגרת החינוך הרגיל בית-ספר לחינוך המיוחד כיתה משלבת במסגרת החינוך הרגיל כיתות בחינוך הרגיל בית ספר בפיקוח הנמצא במסגרת בית-חולים או בית-כלא. העסקת המתמחה בהוראה במרכז טיפולי חוץ בית-ספרי הנמצא בפיקוח משרד החינוך
או רשות מקומית או במועדוניות המופעלות בתוך מסגרת חינוך מיוחד ובאחריות מנהל
המסגרת – העסקה זו טעונה אישור מיוחד של גף ההתמחות בהוראה. בכל מקרה, היקף
ההעסקה של המתמחה במסגרות אלה לא יעלה על 40% מכלל שליש המשרה הנדרש להתמחות.
יתרת שעות ההתמחות תהיה במסגרת מאושרת, כמפורט ב- 3.5.2 לעיל. תוכר העסקה במסגרות שפורטו לעיל בתקופה המוגדרת כ"פגרת הקיץ" או
כ"חופשת חגים" במוסדות החינוך הכלליים, בתנאי שמשך ההעסקה, ובכלל זה
זמני החופשה, לא יפחת משישה חודשים. העסקת המתמחה בהוראת מוזיקה המסגרות המאושרות להתמחות בהוראה הן: בתי-ספר בפיקוח משרד החינוך גני ילדים המפוקחים או המודרכים על-ידי משרד החינוך. העסקת המתמחה בהוראה פרטנית במוסד חינוכי מוכר (בקונסרבטוריון) טעונה
אישור מיוחד של גף ההתמחות בהוראה. בכל מקרה, העסקה של המתמחה בתנאים אלה תהיה
בהיקף שלא יעלה על 40% מכלל שליש המשרה הנדרש להתמחות. יתר שעות ההתמחות יהיו
במסגרת מאושרת, כמפורט ב- 3.6.1 לעיל, ולא במסגרת פרטנית. העסקת המתמחה בהוראת מחול לעניין ההתמחות תוכר הוראת מחול כחלק ממערכת הלימודים הבית ספרית בכיתות
היסוד, בחטיבת הביניים או בחטיבה העליונה. העסקת המתמחה במרכזים חוץ-בית-ספריים טעונה אישור מיוחד של גף ההתמחות
בהוראה. בכל מקרה, היקף ההעסקה של המתמחה במרכזים אלה לא יעלה על 40% מכלל שעות
ההוראה הנדרשות להתמחות. יתר שעות ההתמחות תהיינה במסגרת מאושרת, כמפורט ב-
3.7.1 לעיל. העסקת המתמחה בהוראת חינוך גופני תוכר הוראת חינוך גופני כחלק ממערכת הלימודים הבית ספרית בכיתות היסוד,
בחטיבת הביניים או בחטיבה העליונה. תוכר הוראת חינוך גופני בכיתות גן הפועל במסגרת 'חטיבה צעירה' המשולבת
בבית-ספר. תוכר העסקה של המתמחה במועדון ספורט בית-ספרי במקביל לעבודתו בהוראת חינוך
גופני באותו בית-ספר בהיקף של 4 ש"ש לפחות, בתנאי שסך שעות ההעסקה בשני
התפקידים יהיה שליש משרה לפחות. התמחות בחינוך החברתי-קהילתי בשנת ההתמחות בהוראה ישלב המתמחה עבודה כמורה בהוראת המקצוע שהתמחה בו
ועבודה עם נוער, בהתאם לתת-התתמחות שהוכשר אליה: נוער וקהילה, קידום נוער,
של"ח וידיעת הארץ, ריכוז חינוך חברתי. עם סיום ההתמחות בהצלחה יקבל המתמחה רשיון לעיסוק בהוראה מהאגף הבכיר לכוח
אדם בהוראה, רשיון עיסוק ממינהל החברה והנוער בהתאם לתת-התמחות שלו: "היתר
הדרכה" – לתת התמחויות נוער וקהילה וקידום נוער; "רשיון להוראת
השל"ח וידיעת הארץ" – לתת-התמחות של"ח וידיעת הארץ; "תעודת
רכז חינוך חברתי" לאחר שתי שנות עבודה בתפקידי ריכוז חינוך חברתי בבית הספר
– לתת-התמחות ריכוז חינוך חברתי בבית הספר. המתמחה רשאי לחלק את עבודתו בין ההוראה להדרכת הנוער באותה שנה, בתנאי שסך
שעות העבודה בהוראה יגיע יחד לכדי שליש משרה לפחות. המתמחה רשאי לפצל את התמחותו לשנתיים, שנה אחת כמורה ושנה אחת כמדריך
נוער, בתנאי שבכל שנה הוא יעבוד בהיקף של שליש משרה לפחות. ההתמחות בחינוך החברתי-קהילתי טעונה אישור מוקדם של ראש התחום המחוזי
במינהל החברה והנוער או של נציג מוסמך מטעמו, בהתאם לתחום שהוכשר אליו המתמחה
(נוער וקהילה, קידום נוער, של"ח וידיעת הארץ, ריכוז חינוך חברתי). התמחות בהדרכה בתחום של "נוער וקהילה" תיעשה במוסדות המקיימים
פעילות חינוכית סדירה וקבועה במסגרת החינוך החברתי-קהילתי. המסגרות המאושרות להתמחות בהדרכה בתחום "נוער וקהילה" הן: מחלקות לנוער ברשויות מקומיות ובעיריות, מחלקות לנוער במתנ"סים, תנועות
נוער, בתי נוער, בתי ספר קהילתיים, מסגרות וולונטריות חוץ-קוריקולריות בבתי-ספר
ובפנימיות ומחנות קיץ וקייטנות. המסגרות המאושרות להתמחות בהדרכה בתחום של "קידום נוער" הן: יחידות לקידום נוער ברשויות, מרכזי היל"ה ופרויקטים בבתי-הספר
ובפנימיות באחד מן התחומים האלה: מניעת נשירה, מניעת אלימות, מניעת התמכרויות
(לסמים ולאלכוהול). המסגרות המאושרות להתמחות בתחום של "של"ח וידיעת הארץ" הן
בבתי ספר המקיימים פעילות של"ח וידיעת הארץ בהנחיית הפיקוח על התחום במחוז. המסגרות המאושרות להתמחות בתחום של ריכוז חינוך חברתי הן בבתי ספר
המקיימים פעילות של ריכוז חינוך חברתי, בהנחיית הפיקוח על החינוך החברתי במינהל
החברה והנוער. אפשר לבצע חלק מן ההתמחות בחינוך החברתי-קהילתי במסגרת של פעילות קיץ
(מחנה, סמינר וכדומה); זאת בתנאי שהפעילות מיועדת לנוער בגיל חטיבת הביניים
ומעלה והיא בת שלושה ימים לפחות, כוללת לינה, ויש בה מגוון של פעילויות עיוניות,
יצירתיות וחברתיות. במקרה זה, ההיקף הנדרש להתמחות בחינוך החברתי-קהילתי יושלם
בעבודה סדירה של המתמחה באחת מן המסגרות המפורטות לעיל. |
|
פרק ה: שכר המתמחים בהוראה שאלה: האם עבודת הוראה בהתנדבות או בשכר של
סייעת, מאושרת במסגרת ההתמחות בהוראה? תשובה: לא. משרד החינוך קבע כי סטודנט המשתתף
בתכנית ההתמחות בהוראה ישתכר על-פי
מעמדו האקדמי בשנה הרביעית ללימודיו ישתכר על-פי דרגת מורה מוסמך בכיר / גננת
מוסמכת בכירה . בחינוך החברתי-קהילתי – שכר "מדריך מוסמך בכיר". שימו לב,
שמרו היטב את כל תלושי המשכורת. אלו מעידים על דרגתכם, על היקף משרתכם, על תקופת
הזמן שצברתם לצורך ההתמחות בהוראה ועל זכאותכם לשנת ותק. שאלה:אל מי יפנה מתמחה שאינו מקבל שכר
עפ"י הדרגה שלה הוא זכאי ? תשובה: המתמחה יפנה למשרד החינוך במחוז שבו
הוא עובד , למחלקת כח-אדם , מדור משכורות , כשהוא מצוייד באישור מתאים מהמוסד
המכשיר : מתמחים בשנת לימודיהם האחרונה יצטיידו באישור על סיום חובותיהם בשנים א-ג . מתמחים שסיימו לימודיהם יצטיידו באישור המעיד על זכאותם לתואר ולתעודת הוראה . שאלה: האם משכורת שאינה משולמת על-ידי משרד
החינוך מוכרת לצורך ההתמחות בהוראה? תשובה:בהחלט. כל משכורת המשולמת על-ידי גוף
ציבורי רשמי ומוכר מקובלת במסגרת ההתמחות. כך לגבי משכורות המשולמות על-ידי
רשויות מקומיות, עמותות, "קרן קרב" ועוד. שימו לב,
משכורות המשולמות ישירות על-ידי הורי הלומדים – אינן מוכרות במסגרת ההתמחות
בהוראה . שאלה: האם מתמחים העושים את התמחותם באזורי
עדיפות לאומית זכאים לתמריצים? תשובה:אכן, מתמחים באזורי עדיפות לאומית זכאים
לתמריצים. |
|
פרק ו : סדנת ההתמחות בהוראה שאלה: האם ההשתתפות בסדנת ההתמחות היא חובה? תשובה:כן. ההשתתפות בסדנה זו היא חלק בלתי
נפרד מתכנית ההתמחות בהוראה. תכנית ההתמחות מספקת למתמחה שני מוקדים של תמיכה אישית
וסיוע פרופסיונלי: במכללה – סדנת ההתמחות, בשדה – החונך/ת. פעולתם של שני מוקדים
אלה אמורה להביא לקליטה קלה ומוצלחת יותר של המתמחה במערכת. שאלה:האם סדנת ההתמחות בהוראה היא חובה נוספת
על תכנית הלימודים לתואר ו/או לתעודת הוראה? תשובה: לא. סדנת ההתמחות נגזרת מהיות המורה
מתמחה . יחד עם זאת , המכללות מכירות בסדנה זו כקורס אקדמי לתואר B.Ed ולתעודת הוראה. שאלה: האם גם מי שסיים את לימודיו במכללה חייב
להשתתף בסדנת ההתמחות בהוראה? תשובה: כן. מכיוון שההשתתפות בסדנה זו היא חלק
בלתי נפרד מתכנית ההתמחות בהוראה, גם מי
שסיים את לימודיו חייב להשתתף בה. למתמחה זה מוכרת הסדנה לצבירת גמול השתלמות
(חצי גמול). שאלה: האם יש לשלם שכר-לימוד עבור הסדנה? תשובה: המתמחים שהם עדיין סטודנטים,
אינם חייבים בתשלום, שכן ההשתתפות בסדנה היא במסגרת הלימודים לתואר ו/או לתעודת
הוראה ולכן, עלות ההשתתפות בסדנה נכללת בשכר הלימוד השנתי. המתמחים שסיימו את לימודיהם חייבים בתשלום דמי רישום בלבד, ככל קורס לגמול השתלמות למורים בפועל. שאלה: האם המתמחים חייבים להשתתף בסדנה זו
במכללה שבה הם הוכשרו? תשובה: לא .סטודנט המבקש להשתתף בסדנת ההתמחות
במכללה אחרת מזו שבה הוא לומד, ישלם עבור הסדנה 2/16 משכר הלימוד. (ובמכללה
שבה הוא לומד בשנה ד', ישלם 14/16 משכר הלימוד). המתמחים שסיימו את לימודיהם רשאים להשתתף בסדנה זו בכל מכללה אקדמית שיבחרו בה, וכאמור, לשלם דמי
רישום בלבד. שאלה: האם במקרה שהמפקח ו/או המנהל מחייבים את
המתמחה להשתתף בהשתלמות ביום ובשעה שבהם מתקיימת סדנת ההתמחות במכללה, ניתן לפטור אותו/ה מההשתתפות בסדנה זו? תשובה: לא. כיוון שההשתתפות בסדנת ההתמחות היא
חלק בלתי נפרד מתכנית ההתמחות בהוראה, לא ניתן לפטור את המתמחה מההשתתפות בה.
חובה זו קודמת – על-פי החלטת משרד החינוך -
לכל השתלמות אחרת. שאלה: האם על מתמחה שלא עמד בדרישות שנת
הההתמחות הראשונה ועליו לחזור על שנת ההתמחות בהוראה, להשתתף שוב בסדנת ההתמחות
במכללה? תשובה: כן. א. סדנת ההתמחות היא חלק בלתי נפרד מתכנית
ההתמחות בהוראה. ב. סדנה זו אינה דומה לקורס שיש לחזור על תכניו:הסדנה מעשירה את המשתתפים
בה במגוון דילמות חינוכיות המובאות אליה מהשדה ובידע מקצועי הבא לידי ביטוי
במגוון דרכי התמודדות עם דילמות אלה,
כאשר לכל אלו נוספת התמיכה האישית. |
|
פרק ז : החונכים שאלה: מהו תפקידו של החונך? תשובה: החונך מלווה את המתמחה בשנת עבודתו
הראשונה בהוראה לכל אורכה ועל כל היבטיה, ומספק לו תמיכה מקצועית, חברתית
ורגשית. החונך מסייע למתמחה להיקלט בסביבת העבודה
הספציפית בדרך של הצמחת היכולות החיוניות
למתמחה במילוי תפקידו, כהמשך לתהליך הכשרתו של המתמחה, לקראת הכניסה למקצוע.
החונך הוא שותף פעיל בתהליך ההערכה של המתמחה על שני שלביו: "הערכה
מעצבת" ו"הערכה מסכמת". החונך יתעד בכתב את המשוב על עבודת
המתמחה, ובכלל זה דוחות צפייה בשיעוריו, כבסיס להחלטות ועדת ההערכה. שאלה:
מהם התנאים שבהם חייבים לעמוד החונכים
ומהם חובותיהם? תשובה: ·
חונך/ת חייב/ת להיות
בעל/ת תעודת הוראה/רשיון הוראה. ·
בעל/ת ותק של
ארבע שנים לפחות בהוראה, מהן שנתיים
לפחות בשכבת הגיל שהמתמחה מועסק בה. ניסיון בהוראת מקצוע אחד לפחות ממקצועות
ההוראה של המתמחה. ·
אישור בכתב של מנהל/ת
בית הספר, או של המפקח המקצועי, או
של המפקחת על הגננת החונכת למינוי
החונך/ת על גבי "טופס אישור מינוי חונך". (נספח 4) ·
קיום קשר אישי מקצועי
שוטף עם המתמחה. ·
קיום קשר מקצועי שוטף
עם מרכז ההתמחות במוסד המכשיר. ·
צפייה בשיעורי
המתמחה. ·
מתן הערכה מעצבת
באמצע שנת ההתמחות והערכה מסכמת בסופה.
·
השתתפות פעילה ב
2-3 המפגשים השנתיים שעורכת המכללה
לחונכים. הערה:
תינתן עדיפות לבעל תואר אקדמי, לבעל ותק באימון סטודנטים בתהליך הכשרתם להוראה וכן
לבעל הכשרה לתפקיד במסגרת קורס להכשרת חונכים או למי שמשתתף בקורס זה במהלך שנת החניכה. שאלה: האם החונכים מקבלים שכר? תשובה: בוודאי. החונך זכאי לגמול חונכות
המתעדכן מדי שנה. בשנת הלימודים התשס"ב היה הגמול 291.61 ש"ח ברוטו
לחודש. את שכר החונכים מעביר משרד החינוך למכללה וזו מעבירה אותו לחשבון הבנק של
כל חונך . שאלה:
מתי יש למנות את החונך/ת? תשובה: מינוי
החונך לתפקידו יעשה מוקדם ככל האפשר וסמוך לקבלת המתמחה לעבודה. בכל מקרה
ימונה החונך לא יאוחר מחודש ימים לאחר שיבוץ המתמחה בעבודה. שאלה:האם מי שעבודתו מפוצלת בין
מספר מקומות עבודה זקוק לחונך
מכל אחד ממקומות העבודה? תשובה: לא. החונך ימונה במקום העבודה שבו המתמחה מועסק במספר השעות הרב ביותר. במקום
זה יערך תהליך ההערכה של המתמחה לצורך
קבלת הרישיון לעיסוק בהוראה. אם מספר שעות העבודה מחולק באופן שווה בין מספר
מוסדות, יבחר המתמחה את המוסד שבו יערך הליך ההערכה ושם ימונה החונך/ת. שאלה: כמה מתמחים רשאי החונך לחנוך? תשובה:רצוי שהחונך יחנוך מתמחה אחד. במקרים מיוחדים רשאי חונך
בבית-הספר לחנוך עד שני מתמחים וחונכת
בגן-הילדים - עד שלוש גננות מתמחות. שאלה: מי ממנה את החונכים? תשובה: בבתי-הספר: המנהל ממנה את המורה
החונך/ת ומאשר את המינוי בחתימתו על- גבי "טופס אישור מינוי החונך". בגני-הילדים:
המפקחת ממנה גננת חונכת , מגן ילדים שונה מזה שבו עובדת המתמחה . החונכת תהיה
בוגרת קורס לגננות חונכות, או גננת שתשתתף בקורס זה במקביל לתהליך החונכות. חונך בתחום החברתי-קהילתי ימונה לתפקידו על-ידי מנהל מינהל
החברה והנוער במחוז, או על-ידי נציג מטעמו. שימו לב:
המינוי לתפקיד ייעשה בחתימת הממנה על-גבי "טופס אישור שיבוץ" ויישמר
בידי המתמחה. העתק כתב המינוי, על-גבי הטופס הנ"ל, יצורף על-ידי המתמחה
להערכה המסכמת. שאלה: האם גננת/מורה בחופשת לידה, או בשבתון, רשאית לשמש כחונכת? תשובה: כן, בשני תנאים: 1. בתנאי שתוכל להיות
זמינה למפגשי החונכות הקבועים ולצפות במתמחה לצורך משוב והערכה. 2.באישור חתום
על-ידי מנהל/ת בית הספר, או המפקחת על גן הילדים, על גבי הטופס. שאלה: האם גננת/מורה שיצאה לגימלאות רשאית
לשמש כחונכת? תשובה: עדיף שלא החונך/ת צריך/ה להיות גננת/מורה בפועל. שאלה: מי יחנוך מתמחה שהוא מורה מקצועי ואין בבית הספר שבו הוא
עובד מורה נוסף לאותו מקצוע? תשובה: קיימות שתי אפשרויות: 1.המפקח המקצועי ימנה כחונך מורה מומחה
לאותו מקצוע מבית ספר אחר – אם המתמחה זקוק לסיוע בתחום המקצועי שאותו הוא
מלמד. 2.המנהל ימנה כחונך את מחנך/ת אחת הכיתות
שבהן המתמחה עובד, אן מרכז/ת שכבת הגיל שאיתה הוא עובד - אם הסיוע המועדף על המתמחה הוא בתחום הכרת
המערכת הבית-ספרית והשתלבות בצוות בית הספר . שאלה: האם ניתן להחליף את החונך/ת בחונך/ת
אחר/ת ובאילו מקרים? תשובה: כן , א. אם המתמחה מחליף מקום עבודה,
יחליף את החונך/ת בחונך/ת מהמוסד שבו יעבוד, כדי להיעזר בו/ה לצורך
הכרת המערכת הבית-ספרית ולצורך סיוע בהשתלבות בה. ב. במקרה שקיימת אי-התאמה אישית ו/או מקצועית
בין המתמחה לחונך/ת . |
|
|
|
|
פרק ח : הערכת המתמחה בהוראה שאלה: אם עבודת המתמחה מפוצלת בין מספר מוסדות , באיזה מוסד תיעשה הערכתו ? תשובה:הליך ההערכה יעשה במוסד שבו מועסק המתמחה במספר השעות הרב ביותר ובו מונה
לו חונך . עם זאת, חשוב שהמתמחה יקבל חוות דעת על עבודתו מהממונים עליו בכל אחד מהמוסדות הנוספים שבהם הוא מועסק ויצרף אותה לטופסי ההערכה במוסד שבו נעשה
הליך הערכתו . שאלה: באילו מועדים מעריכים את המתמחה ?
תשובה: הערכה מעצבת - תינתן עד ליום ה-15 בינואר של שנת ההתמחות. הערכה מסכמת - תינתן עד
ליום ה-1 במאי של שנת ההתמחות. שאלה: מי אחראי להערכה המעצבת ? תשובה: האחריות למתן הערכה זו מוטלת על החונך/ת, בתיאום עם המנהל/ת (בחינוך
הקדם-יסודי: בתיאום עם המפקחת על המתמחה) והיא תיעשה על סמך הצפייה בשיעורי
המתמחה ועל סמך הליווי השוטף של עבודתו . שאלה: על-פי אילו תבחינים נעשית
ההערכה המעצבת ? תשובה: על-פי התבחינים המופיעים בטופס ההערכה המעצבת , המופץ מגף ההתמחות בהוראה
. רכיבי ההערכה המעצבת בחינוך הקדם-יסודי הם: א.
היחס לילד ולקבוצה ב.
תכנון תכנית עבודה ג.
שימוש במקורות מידע ד.
איתור בעיות והתמודדות איתן ה.
אכפתיות ומעורבות בעשייה החינוכית ו.
שיתוף פעולה עם הצוות החינוכי ז.
קבלת ביקורת מקצועית ח.
התפתחות מקצועית לאורך שנת ההתמחות רכיבי ההערכה המעצבת בחינוך היסודי והעל-יסודי הם: א.
יכולת הוראה ב.
ניהול כיתה ג.
מילוי תפקידי חינוך ד.
השתלבות ומעורבות ה. אחריות מקצועית | ||