מידע על ההדרכה וההשתלמויות במחוז

   

האגף להשתלמות והדרכה לעובדי הוראה מחויב לקידום ההתפתחות המקצועית המתמדת של עובדי ההוראה במחוז תוך הקפדה על איכות, חדשנות, מצוינות ומתן כבוד לביטוי אישי וצוותי למען מערכת חינוך טובה יותר. האגף מחויב לאיכות, חדשנות ומצוינות בכל תחומי הפעילות המנהליים שבתחום אחריותו.

 

רשימת תחומי ההדרכה במחוז:

תחומי הדרכה

מחשבים

שח"ק, שח"ר

ביקור סדיר

שפ"י מגזר ערבי

שפ"י

אקלים בית ספרי

מתמטיקה על-יסודי מגזר ערבי

מתמטיקה מגזר ערבי

קליטת עליה

מתמטיקה יסודי נגזר ערבי

מתמטיקה יסודי

ערבית

זהירות בדרכים

הערכה

תכנון לימודים

מדעים

חינוך לשוני

חינוך לשוני

חינוך לשוני ממ"ד

ארגון הלימודים - על יסודי

תקשוב במרכזי פסג"ה

 

 

עקרונות מנחים לכלל העשייה במחוז בתחום ההשתלמות וההדרכה:

  • יושרה ואתיקה מקצועית

  •  מומחיות והתמקצעות מתמדת בתחומים הקשורים בהשתלמות והדרכה לעו"ה תוך שילוב טכנולוגיות מתקדמות.

  •  מחויבות להשגת המטרות

  •  נשיאה באחריות

  •  שיפור מתמיד (לעולם לא להסתפק בקיים), להיות הטוב ביותר

  •  קיום דיאלוג שיתופי אמיתי מקדם ומכבד בין כל השותפים למעשה החינוכי. דיאלוג הממוקד בעו"ה, במטרותיו, בצרכיו וביוזמתו האישית והצוותית.

 

 

משאבי ההשתלמות וההדרכה - אמצעים להתפתחות המקצועית של עובדי ההוראה ושל מוסדות חינוך:

 

תוכנית ההשתלמות ותוכנית ההדרכה נועדו לתרום להתפתחות מקצועית מתמשכת של עובדי ההוראה ושל ביה"ס כארגון חינוכי. תוכניות אלו צריכות להוות נדבך מרכזי בתוכנית העבודה השנתית של ביה"ס ואמצעים ליישום והשגת הקדימויות והרעיונות החינוכיים של צוות ביה"ס.

משמעות ההתפתחות המקצועית של עובד ההוראה היא מתן הזדמנויות ללמידה תיאורטית אקדמית, לקישור בינה לבין יישומה, ללמידה מהתנסויות ומתן הזדמנויות ליצירת ידע חדש תוך שיתוף ולמידת עמיתים. למידה מסוג זה מקשרת בין למידה מקצועית אישית לבין למידת עמיתים, ולבין קהילתו המקצועית של עובד ההוראה במוסד החינוכי בו הוא עובד.

 

אחריות מנהל/ת מוסד חינוכי  לצריכה יעילה ואפקטיבית של משאבי ההשתלמות וההדרכה

(גובש בחלקו בסיוע מנהלי קריית שמונה והמפקחת גב' דליה גל)

 

לפני ביצוע ההשתלמות וההדרכה

1. מיפוי צרכים בהתבסס על מקורות שונים (מיצ"ב, אבחונים ומיפויים בית ספריים, שיחות עם מורים, הורים, תלמידים....).

2. שיתוף צוות ביה"ס והמפקח בקביעת קדימויות בית הספר ויעדי ההשתלמות וההדרכה בהלימה לקדימויות שנקבעו.

3. התמקדות אינטנסיבית ביעד אחד או שניים בלבד (קדימויות). יעד זה יהווה ציר מרכזי בהתפתחות ביה"ס אליו ינותבו משאבי ההשתלמות וההדרכה.

4. בחירת מרצים ומדריכים מקצועיים, הגדרת מטרה ותוצר ברור, תאום ציפיות ונהלי עבודה.

5. הגשת בקשה לאישור השתלמות כמקנה זכות צבירה לגמול, לפחות שלושה שבועות מראש ועל פי ההנחיות. בקשה שתוגש בדיעבד לאחר תחילת ההשתלמות לא תטופל.

 

            אחריות הגשת הבקשה וכל הכרוך בה היא אחריותו הבלעדית של מנהל ביה"ס .

 

6.  קבלת אישור המפקח הכולל לנושאי ותכני ההשתלמות על גבי טופס הבקשה.

7. לוודא שאכן התקבל אישור והכרה לגמול ויומן לימודים לביצוע ההשתלמות טרם פתיחתה. אין להתחיל בביצוע ההשתלמות ללא אישור מנהלי ופדגוגי. 

 

8.  בקשה שתוגש בדיעבד לאחר תחילת ההשתלמות לא תטופל.

 

במהלך: יצירת תרבות למידה מתמשכת והתפתחות מקצועית

 

 

מעקב אחר ביצוע ההשתלמות וההדרכה והקשר ביניהן. בדיקה מתמדת של ההלימה בין היעדים והמטרות כפי שהוגדרו מראש לבין הביצוע.

1.      מעקב באמצעות תיק הדרכה: תיק ההדרכה יכלול את תוכנית ההדרכה השנתית של ביה"ס, תיעוד של מפגשי ההדרכה: עם מי ומתי נפגש המדריך, כמה, תכני ההדרכה, מטלות, משובים, דוגמאות לתוצרי הדרכה וכד'

2.      ניהול יומן ההשתלמות: רישום פרטי ההשתלמות: שם רכז ההשתלמות, שמות המרצים ומתכונת הלימודים, רישום נוכחות (ראה הנחיות מצורפות בהמשך).

3.      הקפדה על למידה תוך התנסות - הדגשת התיאוריה יחד עם יישומה הלכה למעשה הינם תנאים הכרחיים של תוכנית ההשתלמות. אי אפשר ללמוד מיומנות ותהייה אשר תהייה – ללא הזדמנות ליישם אותה, לבחון אותה להפיק לקחים מיישומה ולתכנן את היישום הבא המשופר. השתלמות יישומית מספקת במקרים רבים אמצעי חשוב לאבחון העשייה בכיתה להערכתה ולשיפורה.

4.      מעקב אחר היישום בכיתות (קישור בין תיאוריה ליישומה ולמידה מההתנסות.

5.      מומלץ לקיים למידת עמיתים בביה"ס (העצמת המורה וניצול ההון האנושי הקיים בביה"ס).

6.      תהליכי הערכה מקצועיים חייבים ללוות את תהליכי ותוצרי הלמידה שבמהלך ההשתלמות וההדרכה, זאת במטרה לצמצם את הפער בין העשייה היום יומית לבין היעדים, להתמקד ביעד ולהפוך את המצוי לרצוי.

7.      ארגון מסגרות וצוותי למידה בהתאם לקדימויות שנקבעו (מסגרת זמן ללמידה פרטנית, שכבתית, מליאות, רכזים, כניסה לכיתות ללמידת עמיתים...).

8. תמיכה ולווי צוותי הלמידה: ביקור בכיתות ושאלות על יישום הנלמד בהשתלמות ובהדרכה.

9.    קיום שיחות אישיות עם המורים לגבי התפתחותם המקצועית בהקשר הבית ספרי.

10.  קיום דיאלוג ב"גובה עיניים" המאפשר ומזמן למידה מהצלחות ומטעויות.

11.  תמיכה ועידוד ברגעי משבר.

12. המלצה למורים ללמידה מחוץ לביה"ס ומתן במה ללמידה זו בביה"ס  (העצמה ופיתוח מסוגלות עצמית).

13.  תיעוד ויצירת זיכרון ארגוני של חומרי למידה, תוצרים, תהליכים, שישמשו ללמידה.

 

 

לאחר

1.      ביצוע הערכה מסכמת עם צוות המורים, מפקח ביה"ס, המדריך ו/או המרצה בהשתלמות/סדנא ארוכת טווח: בדיקת הישגים מול מטרות שהוגדרו.

2.      בדיקת תהליכים ומנגנוני הלמידה והחלטה על שינוי, שימור וכד'.

3.      משוב אישי למרצה/למדריך

4.      גזירת מטרות חדשות בהתאם.

5.      בדיקת היומן ושליחתו לאגף להשתלמות והדרכה לעו"ה במחוז.

 

 

 

 

 

הצעות לבחירה מושכלת של מדריך ו/או מרצה למתן השתלמויות

 בחינת היכולת המקצועית, תוך הסתייעות בגורמים מקצועיים, מרכזי פסג"ה, המפקח או המדריך המחוזי הבכיר בתחום (רשימה קיימת באתר).

 בירור עם עמיתים לגבי עבודת המדריך ו/או המרצה במוסדות אחרים.

קיום תהליך הדומה לתהליך ראיון קבלה לעבודה, כולל מפגש עם צוות הניהול (והצוות התחומי אותו ידריך – כאשר זאת התוכנית).

 בירור תפיסת העולם של המדריך/מרצה (ערכים עקרונות) בהלימה לזו של צוות ביה"ס.

 בחינת ההלימה בין תפיסת העבודה של המדריך/מרצה לבין זו של ביה"ס.

 בחינת יכולתו לעבודת צוות כאשר באותו בית ספר מתקיימת שכזו.

 אופי ויכולת תקשורת בין-אישית – הקשבה, פתיחות ומוכנות ללמידה.

 פיתוח קריטריונים להצלחה תהליך ההדרכה ו/או ההשתלמות בהתאם למטרות ולקדימויות הבית ספריות שהמרצה/מדריך אמור לסייע בהוצאתם מהכוח אל הפועל.

 קיום תהליך של תיאום ציפיות וקביעת "חוזה עבודה" בין המדריך ו/או המרצה המוזמן לבין ביה"ס (מנהל, צוות, רכזים...) ובחינת הדדיות החוזה.

הגשת בקשה לאישור השתלמות כמקנה זכות צבירה לגמול.