מטאקוגניציה

מתייחסת ליכולת הפרט לחשוב על החשיבה שלו
באמצעות השאלות ולנווט את התהליכים
הקוגניטיביים שלו.

רפלקציה

היא פעולת התבוננות עצמית, על תהליכי חשיבה,
תהליכים ריגושים וחברתיים ולא רק על הלמידה
עצמה. (להיות מודע למה שקורה).

חשיבה מכוונת, רצונית, לא מקרית, באה לידי ביטוי בשאלות על פעולות עשייה שבעבר, במגמה לשפר ולקדם אותן בראייה לעתיד.
(הטון / סימס 1995)

רפלקציה (מתוך זילברשטיין 1997)

חשיבה מכוונת, רצונית, לא מקרית, על פעולות עשייה שבעבר, במגמה לשפר ולקדם אותן בראיה לעתיד - הטון / סימס 1995.

הידיעה או הכרת העובדות, המעשים, הפעולות בעולם בחיצון לנו, הפניית הכרה זו פנימה לשיקול דעת, שיפוט והסקת מסקנות והפעלת הרצון לפעול בעקבות המסקנות ולעשות מעשה משופר - זילברשטיין תשנ"ח.

בחינה פעילה, עקבית וזהירה של אמונה או ידע מוכח לאור הטענות התומכות בהם והסקת מסקנות הנובעות מן הבחינה הזאת - דיואי 1933.

ברפלקציה אנו שופטים ומעריכים כל דבר הנכלל בהתנסותו של ביחיד, התובנות האינטואיציה, הראיות שאנו אוספים בחושינו והמסקנות שאנו מסיקים בשכלנו - באטלר 1992.

רפלקציה הינה הליך נפש, דיספוזיציה לבחינה עצמית ולחיפוש ה"עצמי" (בוכמן 1993 גור 1988).

הנטיה להתבונן פנימה, להבין ולהעריך את עצמך מוגדרת כמרכיב מרכזי בתהליכי הרפלקציה (לודן 1992).

פתיחות, התמסרות לבחינה עקבית של העצמי, אחריות ויושר אינטלקטואלי הם חלק בלתי נפרד מעולמו הרוחני של ההוגה הרפלקטיבי. ( דיואי 1933).

פתיחות להתנסויות מפתיעות והיכולת להיות מופתע הם צעד ראשון ופותח לתהליכי רפלקציה (שון 198).

מורה רפלקטיבי, כל הוויתו המקצועית והאנושית בסימן החשיבה הרפלקטיבית.. אם תאב הוא להתקדם וליצור את הידע המיקצועי שלו ולמלא את יעדיו כמורה רפלקטיבי, החשיבה הרפלקטיבית הופכת להיות לחם חוקו - זילברשטיים תשנ"ח.