| לפניכם סיכום תולדות חייו של מנחם
בגין. המשימה:
1. בחרו את הטקסט והעתיקו אותו
2. הדביקו אותו בדף word
3. קראו אותו במלואו.
4. מצאו מילים נוספות הדורשות הסבר מקושר.
5. קשרו באמצעות היפר-קישור את המושגים והמילים בחרתם לאתרים
המסבירים אותם.
שלחו את המסמכים שלכם לקבוצת
הדיון
תוך שאתם כותבים את שמכם, שם בית הספר וכיתה.
מנחם בגין
מנהיג האצ"ל, מדינאי, מנהיג תנועת החרות והליכוד 1983-1948 וראש
ממשלה 1983-1977. נולד בבריסק (ברסט-ליטובסק) שברוסיה. בצעירותו
היה חבר בשומר-הצעיר ובגיל 16 הצטרף לבית"ר. למד באוניברסיטת ורשה
והיה פעיל בחיי הקהילה היהודית, ובכלל זה בעימותים אלימים עם אלו
שהתנכלו לה. בשנת 1932 הצטרף להנהגה הארצית של בית"ר בפולין ועמד
בראש מחלקת הארגון שלה. נסע ברחבי פולין ויצא לו שם של נואם מוכשר.
הוסמך למשפטים ב-1935. ב-1937 נעצר בשל השתתפות בהפגנה נגד
הבריטים. בוועידת בית"ר העולמית ב-1938 יצא בגין נגד מורו ורבו
זאב ז'בוטינסקי בתביעה לשידוד מערכות קיצוני במדיניות התנועה,
שיביא ל"כיבוש המולדת" בכוח הזרוע. לימים נתן יד לתנועת ההעפלה
לארץ-ישראל ועוד לפני עלייתו ארצה תמך בארגון הצבאי הלאומי.
ערב מלחמת העולם השנייה כיהן בגין כנציב בית"ר בפולין. לאחר
שנכשל בניסיון לעבור לרומניה הגיע בגין לווילנה והקים שם מסגרת
קליטה לפליטים חברי בית"ר. הוא נעצר על-ידי השלטונות הסובייטיים
בספטמבר 1940 והואשם בריגול. לאחר ששוחרר מן הכלא, עם פלישת
הגרמנים לרוסיה, התגייס לצבא הפולני בפיקוד הגנרל אנדרס והגיע עמו
לארץ- ישראל במאי 1942. בסוף 1943 מונה למפקד האצ"ל. בפברואר 1944
ניסח את "הכרזת המרד" על פתיחת המערכה נגד שלטון המנדט הבריטי.
הבריטים מצדם הציעו פרס בסך 10,000 לארץ-ישראל על לכידתו. את השנים
הבאות בילה בגין במחבוא, תוך שהוא מצליח לחמוק ממעצר ולנהל את
פעולות האצ"ל מהמחתרת. ביוני 1948 היה על סיפון ה"אלטלנה" לפני
שטובעה. באוגוסט 1948 הקימו בגין וחברים נוספים ממפקדת האצ"ל לשעבר
את תנועת החרות. הוא המשיך להנהיג את חרות, ולימים את גח"ל
באופוזיציה עד 1967. באותן שנים יצא לו שם של פולמוסן מבריק,
שהתעמת חזיתית עם יריביו הפוליטיים, שהבולט שבהם היה
דוד בן-גוריון, שסרב להכיר בלגיטימיות של תנועתו ודרכה. כל
אותה עת המשיך בגין לדגול בשלמותה של ארץ-ישראל משני גדות הירדן.
ב-1952 הושעה מחברותו בכנסת למשך שלושה חודשים בעקבות הפרות סדר על
רקע הסכם השילומים עם מערב-גרמניה. ב-1955 פתח בשיחות עם הציונים
הכלליים בניסיון להקים גוש פוליטי לא סוציאליסטי, אך רק כעבור 10
שנים הוקם גח"ל כשילוב בין תנועת חרות והמפלגה הליברלית.
ערב פרוץ
מלחמת ששת-הימים הצטרף לממשלת הליכוד הלאומי בראשותו של
לוי
אשכול כשר בלי תיק. ב-1970 פרש מהממשלה בראשותה של
גולדה מאיר על רקע
תוכנית רוג'רס. ב-1973 הקים את הליכוד כקואליציה בין כמה
מפלגות ותנועות, והנהיג אותו באופוזיציה עד המהפך המדיני של 1977,
כאשר הקים ממשלה בראשותו. לאכזבת אחדים מחברי מפלגתו מינה בממשלתו
הראשונה את
משה
דיין כשר החוץ. לאחר שאירח נשיא מצרים אנוואר סאדאת בירושלים
בנובמבר 1977, הגיע עמו להסכם שלום על בסיס נסיגה ישראלית מוחלטת
מסיני והכנה לכינונה של אוטונומיה ל"ערביי ארץ-ישראל" ביהודה,
שומרון וחבל-עזה. היו חברים בתנועתו שחשבו שהרחיק לכת ופרשו. יחד
עם סאדאת קיבל בגין את פרס נובל לשלום באוסלו ב-10 בדצמבר 1978.
עקב פרישתו של
עזר וייצמן מתפקיד שר הביטחון, נטל בגין את התיק לידיו במאי
1980 וקיבל את הסכמת הקבינט למבצע אוסירק ערב הבחירות לכנסת ה-10
ביוני 1981. במהלך כהונת ממשלתו השנייה הוחלט על
מבצע שלום הגליל, ולפי גרסת בנו, זאב בנימין בגין, לא דווח
במדויק על מהלכה על-ידי שר הביטחון
אריאל
שרון. בגין התפטר מראשות הממשלה ב-19 ספטמבר 1983 ואת שארית
חייו חי מסוגר בדירתו כשהוא נראה בציבור רק לעתים נדירות. |
