|
כתבה
:שני עבו.
עלי גבעה -גבעת אבני
היו
היה כפר ובכפר חיו חיות . החיות היו
יפות ורק הציפור לא היתה יפה הציפור
חשבה לעצמה איך להיות יפה .
פתאום
עלה רעיון במוחה: " אולי אני אשים קצת
אודם וצלליות ואז אני אהיה יותר יפה
". התאפרה הציפור , הלכה לראי ונבהלה .
היא
צעקה:" יבההה . . . אני נראית נורא ואיום!
"
התיישבה
הציפור בקן וחשבה מה לעשות. פתאום עלה
רעיון במוחה : "אני אקח בריסטול , אצור
כנפיים , אדביק עליהן נוצות וכך אהיה גם
יפה וגם אוכל לעוף."
הציפור
ניסתה להכין כנפיים ולחבר אותן לגופה, אך
זה היה קצת לוחץ וקצת כואב . אמרה הציפור
לעצמה : "למען היופי שווה לסבול ואעשה
הכל!"
הלכה
הציפור לראי הביטה בהשתקפותה והפעם היתה
מאוד מרוצה .
כשיצאה
הציפור לאסוף מזון ביער המרכזי כולם
החמיאו לה על יופיה ועל הרעיון המקורי .
אמרה
הציפור לעצמה : "עכשיו אני יפה!"
ולאחר
מכן פרשה כנפיים ועפה לשמים .
ומאז
ועד היום לכל הצפורים יש כנפים המאפשרות
להן לעוף וגם מייפות אותן .
רוצים
להגיב? לחצו על המלה
תגובה ותכנסו לפורום תגובות על סיפורים
ועוד ( ציינו על איזה סיפור, מאמר או כתבה
אתם מגיבים)
רוצים לחזור? לחצו על המילה חזרה |