עבודה עם ילדים בעלי לקות ראיה על רקע קורטיקלי עם בעלי חיים/קרן נגין

מסמך זה נכתב במסגרת השתלמות מחוז צפון- "בעלי חיים במשאב לימודי חינוכי" תשס"א.

במהלך שלושת השנים האחרונות שילבתי את עבודתי, כמורה בבית ספר יובלים לילדי סי. פס. (שיתוק מוחין), עם בעלי חיים. מידע ורעיונות  שנרכשו בהשתלמות על בעלי חיים בשנת  תשס"א הוסיפו לעבודתי בתחום זה. השנה התמקדתי בעבודה עם אוכלוסייה מסוימת בבית הספר: ילדי הגיל הרך בעלי לקות ראייה על רקע קורטיקלי – CVI
(Cortical Visual Impairment).
אני מעבירה שיעור פעם בשבוע בעזרת חיות לשישה ילדים עם שיתוק מוחין ואחוז גדול מילדי הכיתה מתמודדים עם לקות CVI.
לכל ילדי הכיתה יש פיגור בטווח בין קל לחמור. קיים קושי לאבחן את רמת האינטליגנציה בשל בעיות התקשורת הקשות. אין לילדים יכולת דיבור לכן הם לומדים להשתמש בתקשורת תומכת (מכשירי הקלטה עם קול מלאכותי המיועד לאנשים עם מוגבלות פיזית ותקשורתית). המכשירים מאפשרים לילדים, לבקש בקשות ולהביע דעות ורגשות. התקשורת התומכת נותנת להם אפשרות לענות על שאלות ולבחור בין  אפשרויות הניתנות להם. המורה מקליטה מסר המתאים לסיטואציה ועל ידי לחצת יד או ראש על כפתור הילד מפעיל את המכשיר – "הילד מדבר". בנוסף לפיגור שכלי ובעיות תקשורת, הילדים מגלים קשיים במוטוריקה גסה ועדינה. כל הילדים יושבים בכסא גלגלים או באינסרטים.
לבעלי חיים יש תכונות מאפיינות המאפשרות שימוש בהם ככלי עזר נהדר בעבודה עם ילדי CVI. מאפיינים התנהגותיים, חזותיים, ותפקודיים של ילדי CVI נתונים ללמידה וחוויות חיוביות וחיוניות מטיפול באמצעות בעלי חיים.
מצב זה של CVI נוצר על ידי שיבוש בהולכה של הראייה בחלקו האחורי של המוח ובאונה האוקסיפיטלית. כתוצאה ממצב זה מערכות הראייה במוח אינן מבינות או מפענחות נכון ובאופן עקבי את אשר העין רואה. CVI הוא לקוי על רקע בעיה נוירלוגית כלומר, הנזק הוא מוחי ולא עיני. מצב זה אינו מורה על יכולת תפיסה קוגנטיבית.
לקות ראייה על רקע קורטיקלי יכול להיגרם על ידי פגיעות קשות בראש, חוסר חמצן למוח במהלך הלידה, חוסר חומצן לעובר בהיריון, פגיעות מוח התפתחותיות , וממחלות הפוגעות
במוח כתוצאה מזיהומים במערכת העצבים.
להלן מספר מאפיינים שכיחים בתפקוד והתנהגות לילדי CVI  אשר רלוונטים בעבודה עם בעלי חיים:
1.  יכולת הראייה משתנה: לפעמים קיימת ולפעמים לא. לפעמים קיימת באופן חלקי ולפעמים קיימת ראיה אך יש קושי בפענוח / בתפיסה של הנראה. השינוי יכול לקרות לרגע, לשעה או להשתנות מיום ליום.
2.    כוון מוקדי הראייה משתנים.
3.      תפיסת העומק לקויה, הדבר משפיע לדוגמה על היכולת להושיט יד ולקחת חפץ.
4.   שימוש בראייה היקפית.
5.    עודף גירויים מעצים את בעיית הריכוז החזותי.
6.תיווך מילולי לפני מפגש עם חפץ עוזר לילד לראות יותר טוב. מילים נותנות רמזים למה לצפות ומשפרים את הפענוח / תפיסה.

שילוב החיות בעבודה עם ילדי CVI

התנועתיות הטבעית הבלתי צפויה של חיות דווקא  במרחב מוגבל נותנת למורה יותר הזדמנויות להבחנה בקשר עין או מוקד עין של הילד. החיה מהווה גירוי מיוחד. שאין דומה לו. לחיה יש אופי, היא מגיבה, נעימה למגע, חמודה ותנועתית.
בעבודה עם חיות קיים מבחר רב של סוגי מגע ותנועתיות לדוגמא: הארנב רך וקופצני ולעומתו הצב איטי וקשה. התנועתיות היא גירוי המושך את תשומת ליבם של הילדים.
דוגמא לאירוע שכיח בכתה: הארנב קופץ שמאלה אין תגובה של הילד פגוע ב CVI . הארנב קופץ ימינה ופתאום יש חיוך רחב מלא אור על פני הילד. החיוך הזה הוא שינוי גדול וחיוני לעומת המבט האטום השכיח. התנועתיות  של החיות נכנסת ומוצאת את אזור התפיסה של הראיה ואת מוקד העין של הילד, מסר נשלח למוח.
אם החיה לא נתפסת על ידי הילד באמצעות הראיה ההיקפית  הארנב עשוי לקפוץ משולחן כסא הגלגלים אל כתף הילד ומגע פרוותו הרכה על לחיו של הילד תגרה את הילד להפנות את מקוד הראיה ולתפוס בראייתו את החיה.
התנועתיות של החיה עוזרת גם בבעיית תפיסת העומק של הילד.
לילידים עם CVI יש קושי להושיט יד וליצור מגע ובעיקר קשה להם לאחוז בחפצים בגלל בעיית התפיסה. הארנב הסקרן מתקרב לילד ועל ידי כך עוזר לילדים לייצור מגע בכך נחסך התסכול הנובע מחוסר יכולת להושיט יד ולאחוז בו.
ברגע שהילד מרגיש את הארנב יש לו נטייה להגיב בצורה מוטורית, להושיט יד, ללטף או להפנות ראש.
כשעובדים עם חיות הצוות בכתה, המורות ,הסייעות והמלוות יחד עם התלמידים מפתחים רגישות  לחיות, לאופי של החיות, לביישנות, ולעדינות. הדאגה שלהם לחיות גורמת לשקט, וריכוז בכתה עבור החיות, ויש בכך הפחתת מגוון הגירויים בכתה.  הנהנים מכך הם התלמידים אשר זקוקים לשקט ולריכוז. גירוי יתר עלול לגרום להתעלמות של הראיה מגירויים ולקשיים בריכוז.
עבודה עם ילדים שסובלים מ-CVI דורשת הרבה עקביות וחזרה. שיטת עבודה זו חיונית לילד אך עלול לשעמם את הצוות. הצוות מקבל בברכה שיעורים וטיפול בעזרת חיות. השילוב של חיות בשיעור הוא מרענן וחדשני.
ערנות ועניין מצד  הצוות חשוב כמו הריכוז של הילדים, הם תלויים זה בזה.
בעבודתי עם ילדי CVI  בעזרת חיות תמיד יש תווך מלולי. תווך זה מאוד חשוב מכיוון שהוא עוזר לילדים לעבד את המידע החזותי.
יש ילדים שמכירים חיות מהבית, מסיפורים, שירים או מהטלוויזיה, אך יש ילדים שאין להם חוויות עם חיות. אני נזהרת לא לגרום לבהלה אצל הילדים.  אני עוזרת להם לפענח את מה שהם רואים ואת המגע של החיה בעזרת התווך המילולי. חשוב להיזהר לא להכריח ילד לגעת בחיה כאשר הוא נרתע.
בעבודה עם ילדים עם  CVI חשוב מאוד לפענח מושגי מגע: רך, קשה, חלק, מחוספס וכו'.

דרכים אופייניות לעבודה עם ילדי CVI:

1.     יש צורך בהרבה מאמץ כדי לעבד מידע חזותי. הילד עלול להתעייף בקלות כשנדרש להשתמש בחוש הראיה שלו. מגע בחיות מהווה הפסקה או שינוי מרענן ונעים.

2.    מידע חזותי חייב להיות פשוט, קבוע וצפוי.              
עבדתי שנה שלמה עם ארנב וכלב. הילדים נגעו, ראו, שמעו את החיות וגם תווך מלולי שלי. הילדים שמעו איך  כלבה  מלקקת מים, איך ארנב מכרסם גזר. הייתה להם הזדמנות לעבד מידע המגיע מהחושים תוך קשר עם שתי חיות בלבד.
הם הפנימו חוויות כגון: כשקוראים לכלבה היא באה. הייתה להם אפשרות להביע רצונם בפעילויות עם החיות. ילדים בחרו ללטף, להאכיל, להשקות, לשחק, לקרא או לזרוק כדור לכלב. אחרי שנה של חוויות עם חיות הילדים הפנימו מידע רב שקלטו בחושים. לקראת סוף השנה הבאתי את החיות בכלובים אטומים, הילדים שלא ראו איזו חיה הייתה בכלוב האטום התבקשו לנחש איזו חיה נמצאת בפנים, כלב או ארנב. לשמחתי ולשמחת הצוות היו בכתה ילדים שנחשו נכון על אף בעיותיהם (פיגור קל ובינוני, בעיות מוטוריות, ו CVI) הילדים  נחשו שבכלוב הקטן היתה חיה קטנה ושקטה ונחשו שזה ארנב. ובכלוב הגדול היתה חיה גדולה, מרעישה, והיא הכלבה.
ילדים אלו זקוקים להוראה תוך חזרות רבות, ועקביות. עבודה עם חיות, גם אם יש בה חזרות רבות אינה משעממת. העבודה עם חיות בעקביות ובאופן חוזר על עצמו, מאפשרת שפור בתפיסת הראיה של הילדים, בעיקר בגלל השלוב עם מערכות החושים של השמיעה והמישוש.
 טיפול ולמידה בעזרת חיות הוא כלי נהדר עם ילדי חינוך מיוחד. טיפול ולמידה עם חיות  דומה לתחומים חדשניים כמו למידה וטיפול דרך ריקוד, אומנות מוסיקה ומשחק. המטרות יכולות להיות זהות אך התכונות הטבעיות המצויות בחיות עושות את הטיפול והלמידה דרכה למיוחד במינו. עבודה באמצעות חיות שונה בכך שחיות מגיבות באופן תקשורתי. תקשורת זאת לא תמיד קיימת בדרכי טיפול אחרות. התייחסות לחיות מעניק לילד מוגבל הרגשה של שליטה. הרגשה זו נדירה אך חיונית לדימוי עצמי חיובי. עבודתי עם ילדי סי. פי/ילדי CVI מועשרת על ידי שילוב של חיות בשיעורים וטיפול.