|
לאורך ההסטוריה
האנושית אנו מוצאים עדויות רבות לקשר
עם עולם החי והצומח ולהשפעתם על
איכות החיים של האדם. סביבת החקר
המוצעת היא כלי עזר לפיתוח כשרי
חשיבה, חיברות, התארגנות, אחריות
והכנה של הילדים לחיי היום יום בדרך
של קשירת קשר לימודי, חוויתי וערכי עם
עולם החי והצומח.
בניגוד לקשר האנושי, הקשר עם בעלי
החיים מתרחש בדרך של מגע גופני ישיר
ולא בקשר מילולי דו-סטרי, כמו זה
המאפיין את מערכות היחסים האנושיות.
ילדים זקוקים לאובייקט אותו אפשר
לחבק ולפנק. הרוך והעדנה שהם משפיעים
על היצור הקטן מביאים אותם לעידון
יצרים. מבחינה פיזיולוית הוכח, שקשר
ומגע עם החיה משפיעים בצורה משמעותית
על רמת המתח בגוף. תוך כדי הסתכלות,
לומדים הילדים להבחין בין המשפחות
השונות ( של האדם, החי והצומח) ובאופני
ההתנהגות השונים שלהם: תנועה, צורה,
אברים בולטים ועין ועוד.
מטרות לימודי הטבע היא להטיב להכיר
ולהבין את סביבתנו ולחנך אדם החש את
הטבע שסביבו ומשכיל לפרש אותו. הקשר
בין הילדים ובעלי החיים יכול להעשות
רק בעזרת מורים שהם עצמם חשים בנח עם
בעלי חיים ויכולים לשדר מסר זה
לתלמידיהם. על המורה לתכנן פעילויות
פרטניות וקבוצתיות עם הילדים.
אוירה נעימה וסביבה מגוונת (משחקים,
תמונות, שירים) תורמים להנאת הילדים
ולהנעתם. כדאי להפיג את החששות,
הפחדים או אי הנוחות שיש לחלק מן
הילדים במגע עם בעלי חיים על ידי שיחה
או התנסות מבוקרת בליטוף בעלי החיים.
תוכנית זו מניחה כי
בסביבת החקר ניתן לרכוש את
המיומנויות הבאות:
1. לימוד והבנת
תהליכים הקשורים לבעלי חיים תוך מגע
והתנסות בלתי אמצעיים.
2. חינוך לעבודה: אחריות, סדר, ניקיון,
התמדה ועבודת צוות.
3. לימוד עריכת תצפיות, חקירה, שאילת
שאלות וכתיבת דוחות.
4. פיתוח מוטיבציה, כושר אילתור
ויצירתיות.
סביבת החקר מהווה
משענת רגשית לילדים
מתוך : תכנית קרב
למעורבות בחינוך
מדריך להקמת סביבת חקר לגידול החי
והצומח

|