שמורת החולה- הינה שריד של אגם וביצות החולה אשר השתרעו בעבר על פני שטח של 63000 דונם. האגם נוצר בצפון בקע טקסטוני של השבר הסורי אפריקאי, אשר נחסם לפני כמליון שנה על ידי גוש כורזין-גדות. מי הנחלים שהתנקזו לעמק הסגור יצקו אגם וביצות בהם עולם קסום של חי וצומח. בשנות החמישים החלה הקרן הקיימת לישראל ביבוש האגם והביצות ולאחר מאבק ציבורי הוחלט להשאיר קטע קטן ממנו כשמורת טבע. ייחודה של שמורת החולה נובע מהיותה מקום מפגש נדיר בין צמחים ובעלי חיים אפריקאים, אשר זהו קצה גבול תפוצתם הצפוני כמו גומא הפפירוס, לבין צמחים ובעלי חיים אירופאים, אשר הזה להם גבול התפשטותם הדרומי, כמו: אירוס הענף ואברת הנשר. הצומח בשמורה מגוון ביותר- שנית גדולה, ערברבה שעירה, אשל הירדן ועוד. עולם החי מגוון אף יותר- צבי ביצה, שפמנונים ונוטריות הינם נציגים מבית הגידול המימי, לצד ג'מוסים הרועים באחו ובעלי כנף מרובים. בעונת הנדידה הומה השמורה מעופות נודדים. מרשימה במיוחד נחיתת והמראות אלפי שקנאים אשר לנים בה בדרכם. בחורף שוהים בה רבבות ברווזים, אגמיות, קורמורנים ועוד, ובקיץ מקננות בה אלפי אנפות, לבניות, ציפורי שיר ודורסים.
שמורת רמון- הגדולה בשמורות הטבע בארץ. שטחה כמיליון דונם. שני חלקים לשמורה- מכתש רמון והר הנגב הגבוה. המכתשים היא תופעה גאולוגית יחודית לישראל ולמדבר סיני. מכתש רמון הוא הגדול שבהם. במכתש חשף הטבע מגוון נדיר של תופעות גאולוגיות. בתוכן נמצא בית גידול עשיר של חיות בר וצמחים. בשמורה זו נמצא אתרים ארכיאולוגיים בשפע- אכסניות, דרכים עתיקות ושרידי חקלאות קדומה מימי ממלכת יהודה
והנבטים.
שמורת עין צין- מייצגת את נאות המדבר שבנגב. מעיין עשיר, אחד מסדרת המעיינות הנובעים בנחל צין. שפע דקלים וצמחייה של גדות נחלים. זאבים, באים ומכרסמים יהלכו בה. מעיינות ונאות מדבר מהווים עורק מרכזי בחיי בעלי החחים בנגב. פגיעה בהם, קיחת מימיהם או זיהומם, יכולים להיות מכת מוות לעולם החי הניזון מהם וחי בהם.