|
אצלנו
בכתה ג' - כתת "חרמון", בבית ספר "לב-העמק"
יש פינה נוספת, חדשה ומעניינת: פינת בעלי
חיים. בפינה זו אנו מגדלים דג זהב, משפחת
גרבילים (סוג של עכברים) וזוג אוגרים. בעלי
החיים נמצאים בתוך כלובים קטנים והפינה
מתוחמת ו"סגורה" על יד גדר בגובה של
כחצי מטר. בתוך המתחם מפוזרים בולי-עץ
ואבנים הנותנים תחושה של סביבה בתוך הטבע כשהתחלתי
להכניס את בעלי החיים לתוך הכתה, כפינת
למידה נוספת, עמדו בפני מספר מטרות 1.
הקניית אהבה ועניין בבעלי חיים 2.
פיתוח רגישות לחיות והתייחסות אליהם 3.
הכרת בעלי חיים: דרכי התנהגותם והבנת
תהליכים הקשורים אליהם תוך כדי מגע
והתנסות 4.
לימוד עריכת תצפיות, חקירה ושאלת שאלות 5.
חינוך לעבודה: אחריות, סדר וניקיון, התמדה
ועבודת צוות אכן,
במהלך השנה ראיתי איך העבודה סביב הפינה
השיגה את המטרות הנ"ל וכן זימנה למידה
וחוויות נוספות בתחומים אחרים: חברתי,
רגשי, יצירתי, כתיבה, חשבון כבר
בימים הראשונים התנהלו בכתה דיונים
ארוכים על התנהגות הילדים בפינת החי, מתוך
צורך עכשווי ואמיתי. היינו צריכים ללמוד
לפתח רגישות אל החיות, היינו צריכים ללמוד
להתייחס אליהן בצורה הנכונה בכדי למנוע
אלימות שתפגע בחיות ובנו. היה לנו צורך
אמיתי כחברה להגיע לכלל הבנה והסכמה לגבי
חוקי התנהגות הולמים בפינה. היה לנו צורך
אמיתי ללמוד ביחד מה הטיפול המתאים בבעלי
החיים. בנוסף לדיונים שלנו בהם ניתחנו
מצבי התנהגות של תלמידים והסקנו את
המסקנות הנכונות לגבי ההתנהגות והיחס
ההולם אל החיות, הבאנו לכתה מומחה שהוסיף
ותרם לנו בנושאים שהטרידו אותנו מאוד. אחר
כך, ביחד ובהסכמה חוקקנו את חוקי ההתנהגות
והטיפול בחיות שלנו בכתה דוגמא
של מספר חוקים
מותר להיות רק 4 ילדים כי החיות מפחדות
מהמון חיות
בבקשה , להחזיק את החיות בידיים
בעדינות ובזהירות מהבטן , ללטף ולהרגיע את
החיות
רק התורנים מאכילים את החיות כי אוכל
רב מדי יגרום להם למות
להחזיק את החיות בזהירות מבלי להפחיד
ילדים אחרים שמפחדים קצת מהחיות בתחום
הרגשי התמודדנו לא פעם עם נושא המוות של
החיות. לדוגמה: נכנס חתול לכתה וטרף חלק מן
החיות. שאלנו איך מתמודדים ילדים עם המוות
של חיות אהובות ? כיצד מתגברים על אובדן
ומראה קשה של חיה פצועה ? לאחר שקברנו
את החיות ובעקבות הרגש הקשה הילדים כתבו
שירים על החיות האהובות, ציירו את החיות,
כתבו אל החיות וסיפרו סיפורים אישיים על
חיות אהובות שגידלו ומגדלים, על אובדן של
חיה אהובה אחרת. הילדים דברו על רגש של צער,
אובדן, פחד, ומנגד עלה רגש של ציפייה ושמחה
אל חיות חדשות שאולי נביא לכתה. בכתיבה,
ביצירה ובשעורי שפה הילדים כתבו שירים
וסיפורים על החיות, בעקבות אירועים מרגשים
שקרו לנו בכתה: מוות, המלטה, ודברים
משעשעים שקרו להם עם בעלי החיים בפינה נושא
החקר התפתח בעקבות ההמלטה של זוג הגרבילים
שהמליטו 4 ולדות. בעקבות ההמלטה החלטנו
לעקוב אחר השינויים הגופניים של הולדות
הקשורים בתהליך הגדילה באמצעות שקילות,
מדידות ותצפיות. כמו כן החלטנו לעקוב אחר
השינויים בהרכב המשפחתי ולבדוק את מהות
מערכת היחסים בין בני המשפחה באמצעות
תצפיות יומיומיות סימנו
בזהירות את הולדות (בלקה של ציפורנים), כל
עכבר סומן בצבע אחר. עתה, חיפשנו דרך לשקול
אותם. מצאנו במעבדה מאזני שקילה ישנים
והבאנו לכתה. היינו צריכים למצוא יחידות
מידה מאוד קטנות כדי לשקול את הגרבילים
הקטנים. הילדים החליטו לחפש בעצמם יחידות
מידה מתאימות לשקילה, חיפשו ומצאו סיכות
מהדקים גדולות, שמתאימות לשמש אותנו
כיחידות מידה לשקילה. למדנו איך לאזן את
המאזנים, ואחר כך כיצד לשקול בזהירות את
הגרבילים הקטנים. מידי ארבעה ימים שקלנו
אותם ומדדנו את אורכם. כמו כן הקפדנו לשים
לב לשינויים החלים בגוון עורם, בכסות גופן
ולמצב העיניים שלהם (סגורות ופקוחות). את
הנתונים של השקילות והמדידות למדנו
להכניס לתוך דיאגרמת עמודות. לכל גרביל
עמודה משלו. מספר ילדים למדו לחשב ממוצעים
על פי הנתונים שנאספו: בכמה גדלו הגרבילים
ביחד, בממוצע, בשבוע הראשון? מי גדל הכי
הרבה ובכמה? לאחר כחודש, בכמה בממוצע גדל
כל עכבר? ממש חגיגה מתמטית ערכנו
תצפיות כתובות ובמהלך הזמן שחלף למדנו
לפתח את כתיבת התצפיות. מתי כתבתי בדיוק את
מה שראיתי וצפיתי בו? מתי כתבתי פרשנות?
האם בזמן התצפית למדתי משהו חדש? הבחנתי
במשהו חדש? האם התצפית מביאה אותי לשאול
שאלה חדשה? שאלה חדשה מובילה אותי לתצפית
נוספת! כל תצפית הובילה לשאלה חדשה. שאלנו
הרבה שאלות ולמדנו הרבה מאוד על הגרבילים:
מתי יגיעו למשקל בוגר? מתי יצאו מתחת לבטן
ההורים? מתי יתרוצצו מסביב? מה קורה בתוך
מערכת היחסים שבמשפחה? איזה אוכל יעדיפו
כבוגרים לסיכום כשבניתי
את הפינה, הצבתי בפני מספר מטרות, אך לא ממש
ידעתי מה יקרה ואלו תהליכי למידה יקרו
בכתה, משום שזו הייתה התנסות ראשונה שלי
בגידול חיות והקמת פינת חי בכתה. כיום אני
רואה שפינת החי אהובה מאוד על הילדים בכתה.
הם למדו לאהוב את החוית, מצאו בפינה
ניחומים כשהיו במצוקה, כשהיו עצובים או
כשהיו סוערים למדי. הם פיתחו רגישות
ועניין ולמדו להתייחס בכבוד אל החיות.
פיתחו אחריות והתמדה בטיפול בהם. למדו
לראות, להתבונן ולהתעניין בתהליכים
הקשורים להתפתחותם וגדילתם תוך כדי מגע,
תצפית והתנסות. למדו לערוך תצפיות, לעקוב
אחר שינויים, לאסוף נתונים, להסיק מסקנות
ולשאול שאלות העיסוק
היומיומי בבעלי חיים, הטיפול השוטף
וההתמדה, הן של המורה והן של התלמידים יוצר
ומפתח כשרי חשיבה, חיברות, התארגנות
ואחריות. לדעתי, סביבה של פינת חי בכתה
מזמנת קשירת קשר לימודי, חוויתי וערכי של
הילדים עם עולם החי תודה
רבה למרים אשכנזי שיעצה, ליוותה ועודדה
אותי במהלך שנת העבודה |