מושית השבע נמנית על משפחת המושיתיים שבסדרת החיפושיות. זוהי סדרת החרקים העשירה ביותר במינים. מושית השבע היא המין החביב ביותר על ילדי ישראל.
היא נפוצה בכל אזורי הארץ, בעיקר באביב.
צורתה כדורית, גופה בורק, צבעה אדום ומנוקד בשחור. גודלה נע בין חמישה לשמונה מילימטרים. גופה מוארך ונראה כחצי כדור. רגליה הקטנות מקופלות בזמן מנוחה והן מכונסות מתחת לגוף בזמן תעופה.
כשכנפיה פרושות יש ארבע נקודות על כל כנף. כשהן סגורות, מתאחדות הנקודות הקדמיות וניתן לספור שבע בלבד ולא שמונה. מכאן בא שמה: "מושית שבע הנקודות".
מושית השבע ניזונה מכנימות ומביצי חרקים שונים.
בחורף מטילה מושית השבע את ביציה על צמחים שכנימות העלה פשטו עליהם. מן הביצים מגיחים זחלים זעירים שאורכם הסופי (לפני ההתגלמות) מגיע לעשרה מילימטרים ורוחבם לשלושה מילימטרים. צבעם אפור וכתמים צהבהבים בצדי גופם. הזחלים כמו הבוגרים, חיים על הצמחים וניזונים מהכנימות. בכל צד של הראש יש להם שלוש עיניות.
בגיל שלושה שבועות הם מתגלמים, כשקצה גופם האחורי דבוק היטב לעלה או לאבן. כעבור שבוע מגיחה מעור הגולם מושית השבע החדשה.
עור הגולם נותר שלם על כל צבעיו ונקודותיו והוא נראה כמו גולם חי.
בסוף האביב עפות החיפושיות הבוגרות עם משבי הרוח להרים גבוהים, שם הן מקייצות בקבוצות גדולות. בסתיו מתפתח דור חדש שיעבור את תקופת החורף בתרדמה תחת אבנים. בתחילת האביב הן נודדות חזרה לאזורים הנמוכים.