|
רציונל: חשיבות הקשר עם בעלי חיים
להתפתחות הילד.
"
כיצד נבנה אנושות חדשה? על-ידי כיבוד
החיים.
הקיום תלוי בכיבוד החיים יותר מאשר
בחוקים ובנביאים.
כיבוד
החיים טומן בחובו את כל האתיקה של
האהבה במובנה העמוק והנעלה ביותר.
זהו
המקור להתחדשות מתמדת של היחיד
והאנושות כולה".
אלברט שוויצר
מילים
אלו של אלברט שוויצר, מקבלות היום, יותר
מתמיד, את החשיבות בהעלאת קרנם של בעלי-החיים,
אשר תורמים כה רבות לאנושות, ומשמעותם
בעינינו גדלה.
הקשר
בין האדם לבעלי החיים התפתח עוד בעידן
הפרה-הסטורי. האדם ביית את בעלי החיים על-מנת
שיספקו
לו צרכים בסיסיים, כגון: מזון, מחסה
וביגוד. עצם ההתקרבות לבעלי החיים ענתה
גם על צרכים
נפשיים
של האדם, כהגנה מבידוד והקניית תחושת
בטחון. משוררים וסופרים כתבו על
אינטראקציות בין
האדם
לבין בעלי חיים. הם הבינו כי קיימים יחסי
גומלין בין הדרך שבה האדם מרגיש כלפי
עצמו וכלפי
מקומו
בעולם, לבין הדרך בה הוא מתייחס לבעלי
חיים.
בשנים
האחרונות נעשו מחקרים רבים על הקשר שבין
בעלי חיים ובני אדם וההשפעה של הקשר עם
בעלי החיים על התפתחותם של ילדים.
במחקרים
נמצא, שהקשר עם בעלי החיים מוביל
לשיפורים בתחום האישי, בתחום החברתי
ובתחום
הגופני-
מוטורי.
בתחום
האישי-
מוביל הקשר עם בעלי החיים לשיפור באיכות
התקשורת המילולית והלא מילולית,
לשיפור במצב הרוח, לירידה ברמת החרדה
ולעלייה בההערכה העצמית.
בתחום
החברתי-
מזוהים שלושה תפקידים שממלא הקשר עם בעלי
החיים:
התפקיד
ההשלכתי-
מצבים שבהם חיות מחמד משמשות כמייצגים
סמליים של הבעלים.
תפקיד
חיברותי-
הקשר עם בעלי חיים מסייע ביצירת קשרים
בין בני אדם.
תפקיד
תחליפי-
הקשר עם חיות מחמד כהשלמה או כתוספת
ליחסי אנוש או כתחליף להם.
בתחום
הגופני-מוטורי-
ניתן להשיג ירידה בלחץ הדם, שיפור ביכולת
הקואורדינציה, הארכה של תוחלת
החיים
ועוד.
בוריס
לוינסון, מייסד הטיפול התראפי באמצעות
חיות מחמד, כותב בספרו בשנת 1969:
"
ההתנכרות נפוצה בחברתנו, האדם מוצא
עצמו זר לעצמו, זועק בחרדתו. הוא איבד את
המפתח להבנה
עצמית.
חרדתו נובעת בחלקה מנסיגתו מן הכוחות
המרפאים של הטבע ונציגיהם הבולטים ממלכת
החיות".
לוינסון
טען, שחיות מחמד הן מעין תחנת ביניים
בהסטוריה האנושית בדרך השיבה לבריאות
נפשית. הוא
טען,
שהחיות מאפשרות למליוני אנשים לשמור על
קשר חיוני ראשוני עם הטבע, לשמור על
החיוניות של
האינסטינקטים
ועל הצלם של עצמם. החינוך לאחריות
ולאמפטיה כלפי חיות מחמד עשוי, לדעתו,
להיות
אמצעי
חינוכי ראשון במעלה להקניית ערכי
הומניזם ושוויון אנושיים, ולהתפתחותה של
אישיות בריאה
ואוהבת.
( שליו אברהם, " המרפא הפרוותי", 1996).
לטיפול בחיות
מחמד בביה"ס מספר יתרונות:
לחיה
יכולת חיברות- ( גורם סוציליזציה), מחקרים
שונים הראו שדימויו של אדם עם בעל חיים
כלשהו,
נתפס כידידותי, בטוח ומרגיע יותר, לעומת
דימויו של אדם בודד. בעלי החיים מסייעים
לנו
במידה
רבה, פשוט, בהיותם מה שהם. כאשר אנו
מתבוננים בחייהם של יצורים אחרים החיים
אתנו
ומסביבנו,
יש לנו הזדמנות ללמוד על עצמנו ועל
עולמנו, לעמוד על הפרדוכסים שבחיים,
ולהיות
אנשים
מועילים יותר בחברה, שיודעים לתת כבוד,
תורמים לאווירה נעימה ויוצרים קשרים
חיוביים
עם
האנשים שמסביבנו. אין ספק, שתגובות
חיוביות הן בסיס להתקרבות, אמפטיה
וסימפטיה.
החיה
מהווה גורם מרגיע- מחקרים רבים מראים,
כי לנוכחות בעל חיים יש השפעה מרגיעה
בזמן
של מצוקה. חוקר בשם פרידמן בדק לחץ דם
ודופק של 38 ילדים בזמן תירגול בקריאה.
בזמן
הבדיקה נוכח כלב. נמצא שנוכחות הכלב
תרמה באופן משמעותי להורדת לחץ הדם,
בהשוואה
לקבוצת ביקורת.
וילקינס
וקטשר, שפירסמו מחקר על טיפול שיטתי
בילדי ADHD באמצעות בעלי חיים, מצאו שטיפול
בעזרת
בעלי חיים הפחית אצל 80% מהילדים את רמת
התוקפנות, שיפר את שיתוף הפעולה, וכן את
השליטה
העצמית ואת דחיית הסיפוקים. לדעתם היווה
הטיפול גורם מרגיע ומעדן.
החיה
מהווה גורם רגשי- על-פי תפיסתם של
הפסיכולוגים סוליבן וסירלס, מרכז
ההתעניינות
והחיבה של ילדים מועתק מעולם החי
והטבע אל העולם האנושי. השימוש בחיות
מהווה מקור
תמיכה, ניחומים ואהבה. בוריס לוינסון
בספרו אומר: " קשר עם חיות יכול לשמש
גורם מחנך-
לאחריות, לחיי משפחה, להתמודדות עם
עובדות חיים בלתי נמנעות כמו- מוות ומחלה
ולהבדיל לידה
ויצירת חיים חדשים. מתוך התלות ההדדית
בין החיה והילד צומחים אצל הילד תחושת
אחריות,
יכולת
קבלה ונתינה ודאגה לזולת".
לסיכום-
אנו מאמינים שלמערכת החינוך תפקיד חשוב
בפיתוח אישיות בריאה אצל הילד.
מנסיוננו
בפינת החי של ביה"ס, מהמפגש הישיר עם
בעלי החיים, ומהאינטראקציה בין הילדים
לבין עצמם
ובין
הילדים לבעלי החיים, ניתן לראות בבירור
ירידה ברמת האלימות. הילדים שהיו זקוקים
להבליט
מאבק
שליטה, נפתח עבורם ערוץ חדש של הוכחה
עצמית של שליטה, של הנהגה חיובית, של
התייחסות
חיובית
יותר לזולת, של פיתוח מיומנויות חשיבה
ופיתוח מיומנויות חברתיות ואישיות.
מטרות
העבודה בפינת החי
מטרה
מרכזית-
אנו
מאמינים, כי בביה"ס צריכה להיות אווירה
נעימה ומקבלת. הילד צריך להרגיש רצוי,
צריכים להיות לו קשרים טובים עם מורים
ועם תלמידים אחרים, הוא צריך לדעת לעמוד
בפני אתגרים לימודיים, רגשיים וחברתיים,
לפתח את כשריו כלומד עצמאי, אחראי וסקרן,
ולהיות אזרח מועיל בחברה בה הוא חי תוך
שמירה על ערכי הדמוקרטיה. אין לנו ספק,
שניתן להשיג מטרה זו ע"י הפעילות בפינת
החי וביצירת קשר בלתי אמצעי עם עולם החי.
מטרות
חינוכיות נוספות שניתן להשיג בעבודה עם
בעלי חיים:
בתחום
הקוגנטיבי-
הקניית
מיומנויות חשיבה: איסוף נתונים, מיון,
השוואה, ארגון במרחב ובזמן, שאיל שאלות,
הכרת יחסי גומלין, הסקת מסקנות.
פיתוח
קשב.
פיתוח
מיומנויות הקריאה והכתיבה.
בתחום
הרגשי-
פיתוח
מיומנויות של זיהוי והבעת רגשות.
התמודדות
עם תוקפנות.
התגברות
על פחדים.
פיתוח
מודעות לתחושות.
מגע.
יצירת
קשרים.
התמודדות
עם נושאים כמו לידה, פרידה ומוות.
בתחום
החברתי-
עידוד
סקרנות וחקירה.
פיתוח
וטיפוח של כישור הבחירה.
סבלנות
והקשבה.
שיתוף
פעולה.
התרגעות.
לקיחת
אחריות.
במישור
ההתנהגותי-
דחיית
סיפוקים.
ארגון
וביצוע משימה.
התבוננות
והקשבה.
מילוי
הוראות.
הארכת
טווח הריכוז.
תיאור פינת החי
בפינת החי יש כיום:
מערכת הרכיכות- חלזונות.
מחלקת הדגים- דגי זהב וגופים.
מחלקת הדו-חיים- סלמנדרות.
מחלקת הזוחלים- איגואנה.
מחלקת
עופות-
מסידרת
התרנגולאים- תרנגולת דמויית פנינית.
מסידרת
היונאים- תורי צווארון.
מסידרת
התכאיים- ( תוכיים) -קוקוטל.
מחלקת יונקים-
מסידרת
המכרסמים- עכברים, חולדות, שרקנים
ואוגרים סיביריים.
מסידרת
הארנבאים- ארנבונים ננסיים.
מסידרת
הטורפים היבשתיים- חמוס
בפינת
החי ספרייה ובה ספרות מקצועית לעזרת
המורים והילדים וכן ספרי קריאה וחוברות
בנושאים
הנלמדים
בפינה.
בפינה
ומחוצה לה לוחות לתלייה עם חומר רלוונטי,
כותרות והסברים.
בפינת
עבודה מחוץ לפינת החי נמצא לוח פעיל
בנושא מיון בעלי-החיים וכוכב חודש, שבו
מוצג בעל-חיים נבחר או סביבת חיים נבחרת.
כל ילדי ביה"ס בליווי מחנכת הכיתה
מגיעים לפעילות בפינה. בעקבות הפעילות על
הילדים לכתוב רשמים, סיפורים, שירים וכו',
שמתפרסמים בלוח- " בעקבות בעלי- החיים",
ובאתר " רשת חיה" בצפונט.
בפינה
עומד מחשב, שבו קיים רישום וטרינרי שוטף
של כל בעלי החיים, כולל מצבם הבריאותי,
מדידות
העוקבות
אחר התפתחותם, גדילה, משקל וכו'.

בתחום
ניהול פינת החי-
פינת
החי מנוהלת ע"י רונית ליבוביץ- בוגרת
הקורסים: " עוזר לוטרינר וניהול פינות
חי" "וטיפול בעזרת בעלי חיים".
בפינה
יומן שבו נרשמים כל הארועים, ההתבטאויות,
הבנייה, ההתרחבות וכו'.
הטיפול
בחיות כולל:
ניקוי
הכלובים וחיטוי כלי האוכל.
האכלת
בעלי החיים, כולל האכלת יד לצורך אימון
בעלי החיים לעבודה עם ילדים.
"
החתמת" בעלי החיים למגע בני אדם.
טיפול
רפואי לפי הצורך.
קשר
עם וטרינר לבדיקות שיגרתיות.
כמו
כן כולל הניהול גם-
ניהול
וטרינרי-
דיווח
על בעלי החיים.
מזון.
קשר
עם גורמי חוץ: פינות חי באזור, הגן
הזואולוגי בירושלים ומומחים שונים.
אירועים
מיוחדים: מחלות, המלטות, מוות, טיפולים
שונים.
ניהול
כספים.
בנייה
וקנייה של כלובים. ( לעיתים בנייה עצמית
של אב הבית, על-מנת לחסוך עלויות של קניית
כלובים חדשים, בגלל הגדילה המהירה של
פינת החי).
קשר
רצוף עם הוטרינר.
תוכנית העבודה
תוכנית
העבודה בפינת החי מיועדת לכל תלמידי ביה"ס.
הפעילויות
מובנות ובנויות ברמות קושי, בהתאם לצרכים
של הילדים המגיעים אליה. התוכניות ניבנות
בשיתוף פעולה של המחנכות יחד עם רכזות
השכבה ורונית, אחראית פינת החי.
הפינה
משמשת גם כמשאב לימודי מרכזי בהוראת
המדעים.
פירוט:
בתחום
החברתי-
פינת
החי פתוחה רוב שעות הבוקר, עוד קודם
לפתיחת יום הלימודים. הילדים מגיעים על-פי
בחירתם
לפינת
החי, נצמדים לבעל החיים האהוב, מלטפים,
מעניקים חיבה ומקבלים בחזרה חום ואהבה
ללא
תנאים.
ילדים
שהנושא קרוב לליבם באופן מיוחד, אף
עוזרים בנקיון, בהחלפת מצעים, בהחתמה
ובעזרה
לילדים
צעירים, שעדיין לא יודעים כיצד להוציא
ולהחזיק בעל חיים.
פעם
בשבוע בימי שני, מפעילה אחת מכיתו ד'-ו'
הפסקה פעילה סביב פינת החי. הפעילויות
בהפסקה זו כוללות:
ליטוף, יצירה, ציור, עיון וקריאה, משחקי
שולחן ועוד.
יש
לציין שמלבד יום שני פתוחה פינת החי בכל
ההפסקות והילדים מגיעים אליה, מלטפים,
שואלים
שאלות,
צופים ועוד.
פעילויות
נוספות סביב פינת החי-
1.
אחת לחודש אנו מקיימים " שישי חי ".
ביום זה ילדים מרצים על-פי בחירתם
בכיתותיהם, על
בע"ח שאותו הם מגדלים ו/או אוהבים
ומתעניינים. ההרצאה נעשית בדרך שאותה הם
בוחרים. יש
המראים סרט שצילמו בעצמם, מספרים סיפור,
מראים קטעים ספרותיים ועוד.
הדגש ביום זה הוא על אותו ילד " כוכב
היום ", שניתנת לו הזדמנות לגלות ולספר
על עצמו, להגדיל
את בטחונו העצמי ולקבל אמפטיה מהסובבים
אותו.
2.
ציון יום הזכויות למען בעלי החיים- על
הלוח המרכזי של פינת החי פורסמו עיקרי
החוק להגנה על
בע"ח מספר ימים לפני היום עצמו. ביום
עצמו הונחו בפינות כתבות בנושאי שמירת
הטבע, התעללות
בבע"ח, כבוד ומעשים טובים שעושים אנשים
בעולם למען החי. לילדים ניתנה אפשרות
לבטא עצמם
באופן חופשי, לשאול שאלות ולהעיר הערות.
המורות התייחסו לנושא בכיתות וקיבלו
חומר רלוונטי.
3.
תחרות השם לפינת החי- בעזרת מועצת
התלמידים פירסמנו ועודדנו תחרות למציאת
שם לפינת
החי.
השם הנבחר-
" חיים שכאלה ".
4.
תחרות מציאת לוגו- עדיין לא הסתיימה.
הילדים הוזמנו למצוא לוגו לפינת החי,
שישקף את העבודה
והתהליך העובר על ביה"ס. יתכן שנציע גם
להורים לקחת חלק בתחרות.
בתחום
הלימודי-
השנה
הולכת וקורמת עור וגידים תוכנית לימודים
ספירלית בתחום המדעים. במסגרת תוכנית זו
מגיעות כל כיתות ביה"ס על-פי מערכת
קבועה מראש ללימודים בתחום בעלי-החיים.
כל שכבה מתמקדת בנושא
שיש
לו חיבורים גם בתחומי ידע נוספים כמו-
גאוגרפיה, תנ"ך וכו'. למשל- נושא המים
הנלמד בכיתות ה' כנושא אינטגרטיבי, בא
לידי ביטוי בכל התחומים, כמו גם בטיול
השנתי.
בתחום
הטיפולי-
ילדים
מסויימים בביה"ס מגיעים לטיפול פרטני
בפינה, בד"כ הטיפול נעשה באופן
אינדוידואלי, או בקבוצות קטנות של עד
שלושה ילדים.
אופן
הטיפול: ( משתנה בהתאם לילד).
הצמדת
בעלי חיים " אישיים" לילדים עם בעיות
קשב וריכוז. ( בעל החיים נמצא עם הילדים
במשך כל שעות הלימודים).
התרגעות-
הילדים מגיעים לפינה, וניתנת להם אפשרות
לשבת עם החיה, ללטפה, להתבודד, לכתוב
ועוד.
ישנן
דרכי טיפול נוספות והכל נעשה בתאום עם
הפסיכולוג ועם רכזת החינוך בפרט ומחנכת
הכיתה.
בתחום
הטיפולי- רגשי-
פינת
החי היא סביבה מוגנת שמאמנת את הילדים
במצבים אמיתיים של החיים.
היא
מהווה גורם מזמן להתמודדויות עם מצבים
שונים: מוות, לידה,נכות,תלות,חריגות,אימוץ,אחריות
וכו'.
פעילויות
מיוחדות- משנת הלימודים הקודמת פתחנו את
פינת החי לעבודה עם בתי ספר אחרים בעיר
ובאזור. הגיעו אלינו קבוצות תלמידים
שעסקו בנושא- תכנון פינות חי בעיר, קבוצות
שעסקו בלימוד התנאים הדרושים לגידול
בעלי- חיים, קבוצות שעסקו בנושא איכות
הסביבה וקבוצות של ילדים שהגיעו
לצפיה בעקבות נושאי חקר שונים.
השנה-
יגיעו לביה"ס תלמידים מבי"ס אבו-סנן,
בי"ס לילדים כבדי שמיעה . הילדים יגיעו
אחת לשבוע, כשבין המטרות - שיפור התקשורת
ומיומנויות השפה, מיתון התנהגויות, דחיית
סיפוקים ושיתוף פעולה.
השנה נפתחה בבית-ספרנו כיתה קטנה ובה 8
ילדים עם צרכים מיוחדים. כיתה זו מגיעה
באופן קבוע לפינה
לעבודה עפ"י הצרכים המיוחדים של
הילדים.
לסיכום-
העבודה עם בעלי חיים היא כלי מצויין
לפיתוח מיומנויות קוגנטיביות
ומיומנויות למידה. האהבה ללא תנאי
שמקבלים הילדים מהחיות, מאפשרת עבודה
בעיצוב התנהגות.
העבודה
בקבוצות וכל הפעילות של חברת הילדים
בפינה, מהווה הזדמנות לגיבוש חברתי,
פיתוח כשרים חברתיים והעברת המיומנויות
הנרכשות ליחסים עם בני אדם.
תוכניות
עתידיות
1.תוכניות
לפעילויות מיוחדות- קיום שבת למשפחות
הילדים, יום שיא באירגון מועצת
התלמידים, ועוד.
2.גיוס משאבי אנוש- הורים תורמים לפינת
החי מתחום התמחותם ועבודתם, תורנות
משפחות בשבתות וחגים. ( כרגע התורנות
מבוצעת ע"י צוות המורים כולו).
3.גיוס
משאבים כלכליים- כיף שבת, קיום בזארים
בביה"ס, שהכנסותיהם לפינת החי, רשות
מקומית, משרד החינוך( יוזמה חינוכית).
4.קשרים עם גורמים חוץ- בית ספריים- פינת
החי תהיה קשורה לפינות חי אחרות לויסות
מס' בעלי החיים, קשר עם גני הילדים בקרבת
ביה"ס לקיום פעילויות, קשר עם מועדון
גיל הזהב, גם לטיפול בקשישים בעלי צרכים
מיוחדים וגם לגיוס משאבי אנוש וקיום קשר
עם תלמידי ביה"ס.
5.פיתוח והעשרה של עמדת המחשב- רכישת
לומדות חדשות ועוד.
6.בשיתוף
הגן הזואולוגי בירושלים אנו נפתח השנה
מיד לאחר סוכות, פינת חרקים שתחשוף
את הילדים למערכה נוספת ושונה של בעלי-
החיים. בפינה יהיו- מקלונים וחגבים, וכן
ספרות
המתאימה לפעילות בפינה.
7.מכיוון
שאנו רואים קשר חשוב ביותר בין פינת החי
ובין איכות הסביבה, אנו רואים לנכון
לחנך את תלמידינו לשמירה וחסכון
במשאבים. אחת הדרכים היא- יצירת קומפוסט
מהפסולת הקיימת בפינת החי, העברתה לחווה
החקלאית לדישון שטחים חקלאיים, שאת
תוצרתם נקבל להאכלת בעלי החיים.
8.
נמצאים כרגע בבנייה תאי הטלה לציפורי
הסביבה. התאים נבנים בדרך מיוחדת כך,
שהדופן
הפונה לפינת החי כפולה והילדים יכולים
לעקוב אחר השינויים החלים בתוך התא, מבלי
להפריע לציפורים. נושא זה+ חלון התצפית
וההאכלה הקיים כבר בביה"ס, מהווים חלק
מהנושא האינטגרטיבי של שכבת כיתות ד',
שהוא העופות.
|