הגדות קיבוציות

התנועה הקיבוצית מראשית דרכה ראתה עצמה בונה סדר חג ומועד מחודשים, מבוססים על המסורת ומעודכנים ברוח הציונות. 
ההגדה הקיבוצית נולדה מתוך צורך של חברה שזיהתה עצמה כיהודית אבל אחרת.
לתוכן ההגדה המסורתי  יצקו הקיבוצים תכנים שיש בהם מהד התקופה.
בהגדות של סוף שנות הארבעים ותחילת שנות החמישים אזכורים לשואה ולמלחמת השחרור. עם קביעת ימי זיכרון לאומיים לאירועים אלה, הוצאו מההגדה טקסטים אלו.
תרומתה החשובה ביותר של ההגדה הקיבוצית היא פרק האביב המוצב בראש ההגדה,
והוא מבטא את החזרת החג אל מקורו הראשוני כחג חקלאי.
הקיבוצים השקיעו בחגיגת הפסח כוחות ומשאבים גדולים ולילות הסדר בקיבוץ הפכו לאירוע שמשך אליו קהל רב  מכל הארץ.

להמשך
 

הגדות קיבוציות מייצגות

לחץ על התמונות כדי להגיע לפירוט ולהגדלה

דף השער של הגדת עין חרוד

הגדת פסח של הקבוץ הארצי ועדת החגים. תש"ו 1946.     15*21   ס"מ.
ביצוע גרפי:  אמרנט – מזרע, אמיתי  - שריד,  ורהפט – שריד.

הגדת פסח של קיבוץ עין-חרוד. תש"י  1950 . 15*23 ס"מ, דפוס עין- חרוד.
ציורים: חיים אתר.
נוסח מחודש של ההגדה משנת תשל"ח  24.5 * 17  ס"מ.  ציור צבעוני  בכריכה.

 

הגדה של פסח. ועדת החגים הקבוץ הארצי. תשט"ז 1956    16.5*23.5  ס"מ.
כתב: מ. אמיתי, איורים:  שרגא וייל.

 

הגדת גבעת- ברנר. שנת תשט"ו 1955. 16 * 22  ס"מ.
עטורים א. חצור, כתב – מ. ברנד.

 

דף הכריכה של הגדת יגור

הגדה של פסח משק יגור. תשי"ח 1958.   18*25   ס"מ.
כתוב ומצוי בידי ש. קנטור.

 

הגדה של פסח. המחלקה לתרבות והסברה של הקבוץ הארצי. 24*17 ס"מ.
ללא ציון שנה. מצוירת בידי משה פרופס, כתובה בידי מרדכי אמיתי.

 

הגדת פסח ועדת התרבות של הקבוץ המאוחד. דפוס הארץ תל-אביב תשכ"א.
איורים גידי קייך. 12 * 17  ס"מ.

 

הגדה של פסח. הוצאת המחלקה לתרבות הקבוץ הארצי 1964. 12.5*22  ס"מ.
ציורים וכתב: שמואל כץ.

 

 

הגדת פסח, ועדת התרבות של הקבוץ המאוחד.
עיצוב: גד אולמן.  12 * 21.5 ס"מ. ללא ציון שנה  (1975~) 

 

הגדה של פסח  נוסח ישראלי קיבוצי,  עריכה אריה בן-גוריון עיצוב והדפסים גד אולמן
מהדורה ראשונה תשמ"ה 1985. הוצאת הקבוץ המאוחד.

 

הגדת יגור בהדפסה מקומית,  בשער ההגדה האביב, 1945 עריכה חיים טהרלב, איור ארי גלס,  21 * 14.5 ס"מ.  
תחילתן של הגדות הפסח בקיבוץ הוא בהדפסת סטנסיל מקומית, הגדות אלו היו דלות מאד מבחינה צורנית מכמה סיבות:
א. הדגש הושם על התכנים.
ב.  לא היו משאבים כלכליים לאפשר הדפסה איכותית.
ג.   הפרסומים הקיבוציים בתחילת הדרך היו בסגנון "דלות החומר"  כאנטיתזה לעושר והעוצמה הרוחנית של התכנים.
מעט מאוחר יותר בשנות השלושים והארבעים הפכה הגדת הפסח לאחד מסמלי הזהות הקיבוצית וכל קיבוץ השתדל להפיק בכוחות עצמו הגדה ראויה בהסתמך על  כוחות מקומיים של עורכים וציירים. ידועות ההגדות של קיבוץ יגור, גבעת-ברנר,  ועין-חרוד שעיצבו הגדות וסדר פסח עם שירת מקהלה ומחול . הקיבוצים הקטנים קיבלו נוסחים מהגדולים והתאימו אותם לצרכיהם.
קיבוצי הקבוץ הארצי היו שונים מעט בכך  מזמן מוקדם יחסית, הפיקו הגדה משותפת על ידי ועדת החגים התנועתית, דרך שאימצו מאוחר יותר כל התנועות הקיבוציות.
הקבוץ הארצי הקדיש מתחילת דרכו דגש על התחום האסתטי בכל תחומי החיים הקיבוציים והדפסה ההגדה, קיבלה אף היא עדיפות  ולכן היא עשירה ומוקפדת יותר מבחינת עיצובה. הרף הגבוה של הקיבוץ הארצי גרם גם לשאר התנועות להתלכד וליצור הגדות איכותיות יותר מבחינה גראפית.
חזרה למעלה     לחץ כדי להגיע אל הדף הקודם