הגדות קיבוציות
|
התנועה
הקיבוצית מראשית דרכה ראתה עצמה בונה סדר חג ומועד מחודשים, מבוססים על
המסורת ומעודכנים ברוח הציונות.
|
|||
|
לחץ על התמונות כדי להגיע לפירוט ולהגדלה |
|||
![]() |
![]() |
![]() |
![]() |
|
הגדת פסח של
הקבוץ הארצי ועדת החגים. תש"ו 1946. 15*21 ס"מ. |
הגדת פסח של
קיבוץ עין-חרוד. תש"י 1950 . 15*23 ס"מ, דפוס עין- חרוד.
|
הגדה של פסח.
ועדת החגים הקבוץ הארצי. תשט"ז 1956 16.5*23.5 ס"מ.
|
הגדת גבעת-
ברנר. שנת תשט"ו 1955. 16 * 22 ס"מ.
|
![]() |
![]() |
![]() |
![]() |
|
הגדה של פסח
משק יגור. תשי"ח 1958. 18*25 ס"מ.
|
הגדה של פסח.
המחלקה לתרבות והסברה של הקבוץ הארצי. 24*17 ס"מ.
|
הגדת פסח ועדת
התרבות של הקבוץ המאוחד. דפוס הארץ תל-אביב תשכ"א.
|
הגדה של פסח.
הוצאת המחלקה לתרבות הקבוץ הארצי 1964. 12.5*22 ס"מ.
|
![]() |
![]() |
![]() |
|
|
הגדת פסח, ועדת
התרבות של הקבוץ המאוחד.
|
הגדה של פסח
נוסח ישראלי קיבוצי, עריכה אריה בן-גוריון עיצוב והדפסים גד אולמן
|
הגדת יגור בהדפסה מקומית, בשער ההגדה האביב, 1945 עריכה חיים טהרלב, איור ארי גלס, 21 * 14.5 ס"מ. | |
|
תחילתן של הגדות הפסח בקיבוץ הוא בהדפסת סטנסיל מקומית, הגדות אלו היו דלות
מאד מבחינה צורנית מכמה סיבות: א. הדגש הושם על התכנים. ב. לא היו משאבים כלכליים לאפשר הדפסה איכותית. ג. הפרסומים הקיבוציים בתחילת הדרך היו בסגנון "דלות החומר" כאנטיתזה לעושר והעוצמה הרוחנית של התכנים. מעט מאוחר יותר בשנות השלושים והארבעים הפכה הגדת הפסח לאחד מסמלי הזהות הקיבוצית וכל קיבוץ השתדל להפיק בכוחות עצמו הגדה ראויה בהסתמך על כוחות מקומיים של עורכים וציירים. ידועות ההגדות של קיבוץ יגור, גבעת-ברנר, ועין-חרוד שעיצבו הגדות וסדר פסח עם שירת מקהלה ומחול . הקיבוצים הקטנים קיבלו נוסחים מהגדולים והתאימו אותם לצרכיהם. קיבוצי הקבוץ הארצי היו שונים מעט בכך מזמן מוקדם יחסית, הפיקו הגדה משותפת על ידי ועדת החגים התנועתית, דרך שאימצו מאוחר יותר כל התנועות הקיבוציות. הקבוץ הארצי הקדיש מתחילת דרכו דגש על התחום האסתטי בכל תחומי החיים הקיבוציים והדפסה ההגדה, קיבלה אף היא עדיפות ולכן היא עשירה ומוקפדת יותר מבחינת עיצובה. הרף הגבוה של הקיבוץ הארצי גרם גם לשאר התנועות להתלכד וליצור הגדות איכותיות יותר מבחינה גראפית. |
|||
| חזרה למעלה |
![]() |
||