אקלים ומזג אוויר מזג אוויר
המצבים והתופעות היומיומיים המתחוללים באטמוספירה. מזג אוויר הוא תופעה יומית בעוד שאקלים הוא הממוצע של אירועי מזג האוויר לתקופה יותר ארוכה. בני האדם צפו במזג האוויר משחר תולדותיהם, כיוון שהייתה לו השפעה על חייהם. גם היום יכולה תחזית מדויקת של מזג האוויר לסייע לאדם להשתלט על סביבתו או לפחות לסייע לו לכוון את מעשיו על פיה. המכשירים המסייעים למדידה מדויקת של תופעות מזג האוויר הם הברומטר – המודד לחץ אוויר, התרמומטר – המודד את טמפרטורת האוויר, האנומטר – המודד את כיוון הרוח ומהירותה, מד הגשם – המודד את כמות המשקעים וההיגרומטר – המודד את הלחות באוויר. מכשירים אלה נשלחים לעתים לגבהים בכדורים פורחים ומשדרים את ממצאיהם באמצעות משדרי רדיו הצמודים אליהם. מכשירים דומים נמצאים גם בספינות ובמטוסים. באחרונה נערכות תצפיות גם באמצעות לוויני מזג אוויר. הממצאים נקלטים במרכזי שירות מטאורולוגיים לאומיים, נרשמים ומעובדים בעזרת מחשב וכך מתקבלות תחזיות קצרות טווח וארוכות טווח. שינויים במזג האוויר
מצבים שונים של מזג אוויר מאופיינים ע"י נוכחותם או חסרונם של עננים, שהם תוצאה של התעבות אדי מים באוויר המתרומם למעלה ולכן מתקרר. תצלומי עננים מראים שיש באטמוספירה אזורים שבהם נוצרים עננים לעיתים קרובות, ויש אזורים שבהם אין עננים אלא לעיתים רחוקות, או שלא נוצרים כלל. באזור קווי הרוחב הבינוניים ערוכים העננים כמו מערבולות כשביניהם שורר מזג אוויר בהיר. באזור קו המשווה נערכים העננים בדרך כלל כשורה מרוסקת במקביל לקו המשווה. בשני האזורים העננים הם תוצאה של אוויר מתרומם שהגיע מחלקים אחרים של האטמוספירה והיווצרותם קשורה בהימצאותם של אזורי לחץ נמוך ליד פני כדור הארץ. באזור קווי הרוחב הבינוניים נעות המערבולות ממקום למקום ולכן משתנה מזג האוויר לעיתים תכופות. כמן כן תלוי מזג האוויר בשינויים החלים בגושי האוויר במהלך מסעם הארוך בן אלפי הקילומטרים, הנמשך לעיתים ימים רבים, ובאופייה של הדרך, אם היא על יבשה או ים, חמה או קרה. בארץ אין שינויי מזג אוויר קיצוניים כמו בארצות הברית או במרכז ומערב אירופה, אך ידועים היטב אירועים חריפים כמו השרב של עונות המעבר או הקרה המתפתחת כאשר אוויר קר ויבש מגיע לאזורנו בחורף ממרכז אסיה ומסיביר. אקלים
ממוצע של מזג האוויר במקום מסוים בכל ימות השנה.
תחזית מזג האוויר המתפרסמת מודיעה לנו מה בקירוב יהיה מזג האוויר למחרת. כמעט בכל מקום בעולם יודעים אנשים בוודאות שעונה מסוימת של השנה תהיה קרה מעונה אחרת, וכן ידועים לכל המושגים קיץ וחורף. אולם רוב האנשים לא יודעים בוודאות מה בדיוק יהיה מזג האוויר ביום המחרת ובימים שאחריו. באנגליה, למשל, מרבים לדבר על מזג האוויר כיוון שלעולם אינם יודעים אם חודש אוגוסט, למשל, יהיה חם ויבש או קר ולח. לעומת זאת, אנשים בישראל יודעים כמעט ללא ספק שבחודשים יוני, יולי ואוגוסט לא ירדו גשמים. תושביהן של ארצות טרופיות, שבהן שוררת עונה יבשה ועונה לחה לסירוגין, יודעים בוודאות כי שבועות רצופים לא ירדו גשמים ותושבי נאות מדבר סהרה יופתעו ביותר אם ירד גשם באיזו עונה מעונות השנה. במדבר אטקמה שבצ'ילה לא ירדו גשמים מאה שנה ויותר.
בחלקי עולם רבים, במיוחד במערב אירופה ומערב ארצות הברית וקנדה, משתנה מזג האוויר מיום ליום ומשנה לשנה.לכן טוענים קלימטולוגים שיש למדוד את תנאי מזג האוויר מדי יום ביומו לפחות במשך 30 שנים לפני שאפשר יהיה לקבוע ממוצאים אמינים לביטוי טיב האקלים המקום נתון.
כבר לפני אלפי שנים ידעו היוונים הקדמונים, כי אזורי העולם הסמוכים לקו המשווה חמים, האזורים הסמוכים לקטבים קרים והשטחים ביניהם לא חמים או קרים במיוחד. הם הגדירו את האזורים במונחים כלליים: האזור הלוהט, האזור הקפוא והאזור הממוזג.
האקלים משתנה אפילו בתחומי אזורים אלה, ממקום למקום במידה רבה מאוד. בארצות רחבות ידיים יש שוני אקלימי רב בין חלק אחד למשנהו. אפילו בישראל, שאינה ארץ גדולה, ידוע השוני האקלימי בין הגליל העליון ובין הערבה.
אקלימו של אזור נקבע על ידי השפעת הגומלין של היסודות האקלימיים השונים – טמפרטורה, רוחות, משקעים. אם שני אזורים יהיו בעלי אותה כמות משקעים שנתית, אין זאת אומרת שבשניהם קיים אותו אקלים. כך למשל, המשקעים השנתיים של תל-אביב שווים בכמותם למשקעים של פריז, אלא שבפריז יורדים גשמים כל השנה ובתל-אביב בחורף בלבד. הרי שבשני המקומות האקלים איננו שווה.אך גם האבחנה של אקלים על פי טמפרטורה בלבד אינה מספקת. הטמפרטורה השנתית של עדן שווה בערך לזו של סינגפור – אך שני המקומות הללו נמצאים בשני אזורי אקלים שונים. לכן ממיינים את האקלים לפי שני היסודות האקלימיים הללו גם יחד, וכן לפי חלוקה פנימית של היסודות – עונות שנה, קיצוניות, טמפרטורה ועוד. בחינה נוספת המאפשרת למיין את יסודות האקלים במקום בו אין די נתונים על המשקעים והטמפרטורות, היא הצמחייה הטבעית. צמחייה זו, אם האדם לא נגע בה, תלויה בהתפתחותה במידה רבה בתנאי האקלים הטבעיים, ולכן היא מהווה סימן מהימן לסיווג אזורי אקלים.
קיימות 3 סיבות עיקריות לשוני באקלים:
1. מרחקו של המקום מקו המשווה – קו הרוחב בו האזור נמצא. טמפרטורה של
אזור מסוים תלויה בזוית קרני החמה. האזור המשווני מקבל את הקרינה
הרבה ביותר, אזור הקיץ התמידי. בין קווי רוחב אלו לחוגים הקוטביים נמצא
האזור הממוזג, בו נראית השמש אפילו ביום הקצר ביותר וקיימות בו 4
תקופות שנה. בכיוון הקטבים נמצא האזור הקוטבי, אזור של חורף מתמיד.
2. מצבו של המקום יחסית לים. חבלי ארץ הסמוכים לים ממוזגים יותר בחורף
מאשר חבלי ארץ המרוחקים מהים. בקיץ הם קרירים בדך כלל מחבלי ארץ
המרוחקים מהים ושוכנים על אותו קו רוחב.
הקרבה לים משפיעה גם על כמות המשקעים, כפי שהיא משפיעה על
הטמפרטורה. כמות הגשם היורד רבה יותר באזור החוף והולכת ומתמעטת ככל שגדל המרחק מהחוף. למרות זאת אין פירושו של דבר שכל הארצות הסמוכות לים נהנות מכמות גשם רבה. לדוגמא, מדבר סהרה משתרע עד לחוף הים, או אגן האמזונס בברזיל הנמצא במרחק 1,600 ק"מ מהים וזוכה לכמות גשמים רבה מאד. 3. גובהו של המקום מעל מפני הים. הגובה משפיע גם על הטמפרטורה וגם על
כמות המשקעים.
אקלימו של כדור הארץ משתנה במרוצת הדורות, אם כי הסיבה לכך אינה ברורה לחלוטין. קשה לדעת אם בימינו משתנה האקלים באיזה חלק של התבל, כיוון שלא נוהל רישום נאות של שינוי האקלים זמן רב די הצורך.
הבדלי האקלים הם הסיבה העיקרית לשינוי הצמחייה בעולם כולו.
האקלים קובע במידה רבה את סוג הגידולים.
האקלים מכתיב לבני האדם את צורת הדיור שלהם, מה ילבשו ומה יהיה אורח חייהם. גזעים אנושיים שונים מסתגלים לסוגי אקלים שונים.
האדם יכול להסתגל לשינויי אקלים והוא למד ליצור לעצמו תנאי אקלים מלאכותיים. האדם המודרני נעזר בימינו באמצעים מכניים כדי ליצור אקלימים מלאכותיים נוחים לו בתוך חללים סגורים.
לתלמידים
אקלים מהו – ובמה הוא שונה ממזג האוויר?
אקלים ומזג אוויר הם שני מושגים שאנחנו משתמשים בהם פעמים רבות בחיי היום יום שלנו. נסה להיזכר כמה פעמים ביממה אתה שומע או משמיע משפטים כמו: "אוף איזה מזג אוויר" או "בחורף האקלים באזורנו קר וגשום" או משפטים דומים להם? מה המשותף לאקלים ולמזג אוויר? גם האקלים וגם מזג האוויר מתייחסים לתופעות הקשורות לאוויר העוטף את כדור הארץ. כמו: *טמפרטורות – מידת החום של האוויר. *עננים – הצטברות של טיפות מים זעירות באוויר, ולפעמים גם של גבישי קרח זעירים. * משקעים – גשם, שלג וברד. הם נקראים בשם זהב כי הם שוקעים מן העננים על פני כדור הארץ. * לחות – כמות אדי המים שבאוויר. * רוח – אוויר שנע ממקום למקום. ובמה האקלים ומזג האוויר שונים זה מזה? מזג האוויר מתאר את מה שקורה, או את מה שעתיד לקרות (לתיאור של מה שעתיד לקרות בתחום מזג האוויר, קוראים תחזית מזג אוויר) עם התופעות שפירטנו למעלה, במקום מסוים במשך תקופות זמן קצרות כמו שעות או ימים. האקלים, לעומת זאת, מתאר את מזג האוויר שקיים בדרך כלל במקום מסוים במשך תקופות זמן ארוכות כמו חודשים או שנים רבות. פעילות: 1. לפניך כמה משפטים. כל אחד מהמשפטים מתאר מזג אוויר או אקלים. החלט לגבי כל משפט מה הוא מתאר, מזג אוויר או אקלים. · אתמול ירדו 20 מ"מ גשם בקריית שמונה. · במישור החוף יורדים בדרך כלל כ- 500 מ"מ גשם בשנה. · באילת יהיה מחר חם מאוד – הטמפרטורות יגיעו ל- 40 מעלות צלזיוס. · בהרי הגליל, הטמפרטורות האופייניות נמוכות יותר מאשר בעמקים. · בשנה שעברה, בדיוק בפורים ירד שלג בהרי ירושלים. 2. אתם מתארים לתייר שהגיע לביקור בישראל את כמות המשקעים שיורדת בארץ בדרך כלל בחורף, ואת הטמפרטורות כאן בקיץ. כתוב: האם תיארת מזג האוויר או אקלים? הסבר את תשובתך. 3. ילדי כיתות ו' עומדים לצאת לטיול שנתי בעוד שבוע. הטיול ייערך בצפון הארץ, ויימשך יומיים. כדי לדעת אילו בגדים עליהם לקחת לטיול האם עליהם לברר מהו האקלים באזור, או מהו מזג האוויר הצפוי שם באותם ימים? הסבר את תשובתך. ממזג אוויר לאקלים
יש קשר הדוק בין מזג האוויר לבין האקלים: אפשר לקבוע מהו האקלים של מקום מסוים רק לאחר שאוספים נתונים על מזג האוויר במקום הזה במשך שנים רבות ומעבדים אותם בעזרת חישובים מתאימים. כדי לדעת המו האקלים במקום מסוים אנחנו נעזרים בנתוני מזג האוויר שנאספים בתחנות מטאורולוגיות (תחנה שבה מודדים ועורכים תצפיות על מזג האוויר). בכל תחנה יש מכשירים שונים שבעזרתם אפשר למדוד את המרכיבים העיקריים של מזג האוויר. את הנתונים שנאספו בכל אחת מהתחנות האלה מרכזים בשירות המטאורולוגי שנמצא במרכז הארץ, בבית דגן. את תוצאות מדידות המשקעים שנתקבלו מדי יום, מדי חודש ומדי שנה במשך שנים רבות, אוספים ומסכמים ואז, בעזרת חישובים מתאימים (למשל, חישוב ממוצע) אפשר לדעת מהי כמות המשקעים החודשית הממוצעת ומהי כמות המשקעים השנתית הממוצעת שיש במקום בו בוצעו המדידות. מתוצאות מדידת הטמפרטורות אפשר לקבל נתונים לגבי: - הטמפרטורה הגבוהה ביותר (מכסימלית) ביממה מסוימת. היא נמדדת בדרך כלל זמן מה אחרי שעת הצוהריים. - הטמפרטורה הנמוכה ביותר (מינימלית) ביממה מסוימת. היא נמדדת זמן מה אחרי זריחת השמש. את תוצאות מדידות אלה אוספים לאורך זמן ואז אפשר לחשב את הטמפרטורה היומית הממוצעת ואת הטמפרטורה החודשית הממוצעת וכו'. פעילות: 1. אתה שומע מדי פעם ברדיו או בטלביזיה משפטים כמו: - מחר יגיעו הטמפרטורות באילת ל- 40 מעלות צלזיוס. - מחר הטמפרטורות בהרי הגליל יהיו מ- 8 מעלות צלזיוס ועד 15 מעלות צלזיוס. למה הכוונה בכל אחד מהמשפטים: לטמפרטורות מכסימום, לטמפרטורות מינימום, או לשניהם גם יחד? הסבר. 2. אמצעי התקשורת מדווחים לנו מדי יום את תחזית מזג האוויר. בדרך כלל הם מגישים לנו נתונים על טמפרטורות מכסימום וטמפרטורות מינימום ולאו דווקא על הטמפרטורה היומית הממוצעת. שער מדוע. פעילות לגורמים לשוני באקלים: כמות המשקעים הממוצעת בעמק החולה היא 500 – 400 מ"מ בשנה, ובמישור החוף הצפוני היא 700 – 500 מ"מ בשנה. ציין: איזה גורם עשוי להשפיע על ההבדל בכמות המשקעים היורדת בשני המקומות? העזר באטלס.
|